נפרדנו. ככה לפחות הבנתי מהשיחה האחרונה שלנו. אתה כעסת, כעסת
מאוד. אולי בצדק, אבל לא באמת ידעתי למה.
כבר שבועיים שלא התקשרת, וכל יום התגעגעתי יותר ויותר. לא
נרדמתי בלילות, חשבתי עליך.
דמיינתי איך אני מתקשרת, ואתה לא עונה או פשוט מנתק לי
בפרצוף.
כן, הדמיון שלי הלך רחוק, רחוק מאוד. כנראה מרוב כאב איבדתי כל
הגיון.
אולי אבוא אליך, בלי להתקשר. ככה לא תוכל לנתק לי. אבל אז
פתאום עלתה בראשי תמונה: אני באה ואתה נמצא עם מישהי אחרת. אני
אראה אתכם מרחוק, הולכים מחובקים וצוחקים. איך אפשר להירדם עם
מחשבות כאלה, כשהבטן מתהפכת מרוב קינאה?
לפעמים הדמיון נראה יותר אמיתי מהמציאות. התחלתי לחשוב על דרך
להחזיר אותך אלי.
אז מה אני צריכה לעשות כדי להחזיר אותך, כדי שתסלח לי? מה?

כנראה שבכל זאת נרדמתי, כי חלמתי. אני יודעת שחלמתי, כי דבר
כזה לא יכול היה לקרות במציאות. אתה לא כזה.
התחלתי להיזכר בחלום.

נסעתי אליך, לא היית עם אישה אחרת. ישבת לבד בחצר ושתית קפה.
נכנסתי בשקט, התקרבתי. הסתכלת עלי ממש לשניה. כעס וקור היו
בעינייך. בלי להגיד מילה, הצבעת על שער. רצית שאני אלך, גירשת
אותי. ניסיתי לחבק אותך, לנשק אותך. העפת את הידיים שלי ודחפת
אותי. לא רציתי ללכת, לא יכולתי ללכת.
נעמדתי על הברכיים ובמבט מתחנן הסתכלתי עליך מלמטה. תסלח לי,
בבקשה תסלח לי. כנראה עמדתי ככה הרבה זמן, כי הברכיים כאבו.
קמת ונכנסת לבית. לא סגרת דלת אחריך אז הבנתי שאני יכולה
להיכנס.
כשנכנסתי, לא היית בחדר. שמעתי מים זורמים במקלחת. חיכיתי
בשקט.
קיוויתי שמקלחת תרגיע אותך ויהיה חיוך על פניך כשתצא.
אבל המשכת להתעלם ממני. מה, מה אני יכולה לעשות כדי שתסלח?

סוף סוף הסתכלת עלי, וסימנת לי לעמוד מולך על הברכיים. הייתי
מאושרת שהתייחסת אלי. נעמדתי על הברכיים, מוכנה לעשות כל מה
שתבקש כדי להחזיר אותך אלי.
העברת אצבע על השפתיים שלי ופתחת רוכסן של המכנסיים. הבנתי מה
אתה מבקש. בעדינות העברתי לשון על הזין היפה שלך, שכל כך
התגעגעתי אליו. אבל כנראה לא זה מה שרצית. תפסת אותי בשערות
ודחפת אותו לפה שלי, עמוק לגרון. זה כאב, זה חנק. אבל לך לא
היה איכפת. תפסת לי את הראש חזק כדי שלא אוכל לזוז ולהתנגד.
הרגשתי את הזין שלך נדחף יותר ויותר. דמעות עלו בעיניי, לא
יכולתי לנשום. ואז הבנתי - אתה רוצה להכאיב לי, להכאיב מאוד,
כמו שהכאבתי לך. ורק אחרי זה אולי תסלח לי.
זיינת לי את הפה, בכוח, בפראות, כמו שאף פעם לא העזת לעשות.
רוק ירד לי מהפה כי לא הצלחתי לבלוע. בכיתי חרש כי לא הצלחתי
להוציא קול מהגרון, שדפקת בתשוקה אדירה. יותר מהר, יותר עמוק,
יותר חזק. שמעתי אותך נאנח, חשתי את טעם הזרע. החזקת את ראשי
חזק, עד שיצאה הטיפה האחרונה. הוצאת לאט את הזין. ניסיתי לירוק
את הזרע, אבל אתה כיסית לי את הפה עם היד. רצית שאבלע. נעניתי
לרצון שלך, לא הייתה לי ברירה. רציתי אותך, התגעגעתי אליך
וברגע זה הייתי מוכנה לעשות בשבילך הכל.
הסתכלתי עליך מלמטה, בתקווה לראות חיוך. אבל עדיין כעסת. עזבת
אותי ככה, על הברכיים. הרגשתי מושפלת, אבל כנראה זה מה שרצית
שארגיש.

שמעתי מוזיקה מתנגנת, כנראה הדלקת רדיו. התיישבת על כיסא
והסתכלת עלי. הבנתי שאתה רוצה ריקוד ארוטי מגרה. התפשטתי לאט,
לצלילי המוזיקה.
גיריתי אותך בתנועות, במבט, בחיוך. אך אתה אפילו לא התקרבת
אליי.
קמת והלכת לכיוון המיטה. הלכתי אחריך. פתאום דחפת אותי בכוח.
נפלתי על המיטה, על הגב. נשכבת מעלי, פתחת לי את הרגליים,
וחדרת לתוכי. אף פעם לא עשית את זה בצורה כזאת. תמיד היית
מנשק, מלטף, מלקק קודם, עד שהייתי מספיק רטובה ומגורה. ואז
היית נכנס לאט, ובעדינות. אבל לא הפעם: פשוט דחפת פנימה, עמוק
עד כאב. צעקה יצאה מגרוני. אבל לא התייחסת. פנימה, החוצה,
פנימה, החוצה... מהר, עמוק. זה כאב, זה שרף. ניסיתי לדחוף אותך
מעלי, אך תפסת את ידיי בכוח. לא יכלתי להתנגד.
סגרתי עיניים ואיבדתי את חוש הזמן. הזין שלך התפרע בתוכי יותר
חזק ויותר עמוק. הרגשתי את הפה שלך על החזה, על הפטמות, נושך,
מוצץ, מכאיב. החלטתי להרפות את הגוף כי התנגדות גרמה ליותר
כאב. זרמתי אתך, עם התשוקה שלך ולהפתעתי התחלתי ליהנות
ולהתגרות. שמתי לב שאתה כבר לא תופס לי את הידיים. חיבקתי אותך
חזק, בפעם הראשונה זה זמן רב.
ואז הרגשתי את הזרם, את ההתכווצויות של הזין שלך, ואנחת
האורגזמה שתמיד כל כך נהניתי לשמוע. נשארת מעלי רגע ואז נשכבת
לידי. נשארתי חמה, מגורה עד כאב, מגורה מכאב. אבל אתה לא חיבקת
אותי, לא ליטפת אותי...
עוד לא סלחת.

ראיתי שסגרת עיניים, אולי נרדמת. הייתי חייבת לגמור, חייבת!
התחלתי ללטף את הכוס, את הדגדגן... השתדלתי להיות בשקט כדי לא
להעיר אותך. עצמתי את העיניים לרגע, ואז פתאום תפסת לי את
הידיים. לא היה איכפת לך שאני מגורה כל כך, חמה כל כך. הרגשתי
התכווצויות בכוס שלי, הייתי חייבת להרגיש מגע שם...
קמת ויצאת מהחדר. חשבתי שעכשיו זה בסדר שאני אגמור. נגעתי
בדגדגן, החלקתי אצבע לתוכי. הייתי רטובה וכל כך חמה!
חזרת לחדר עם חבל בידיים. הפכת אותי על הבטן וקשרת לי את
הידיים מאחורי הגב.
נשכבת לידי, ושוב עצמת עיניים. עכשיו היית בטוח שאני לא אגע
בעצמי, שאני אסבול ואכאב את חוסר הסיפוק.
ניסיתי לחשוב למה כל כך התגריתי. הרי הכאבת לי, הכאבת מאוד.

פתאום הרגשתי את הלשון שלך נדחפת לי לפה. הרגשתי איך השיניים
שלך פוצעות לי את השפתיים. אבל הכאב לא היה חשוב, הייתי מאושרת
שאתה מנשק אותי שוב. ניסיתי לנשק אותך גם, להכניס את הלשון שלי
לפה שלך. אבל התרחקת, והרגשתי סמרטוט נדחף לי לפה. אבל למה?
הרי לא התכוונתי לצעוק!
שכבתי על הבטן, עם ידיים קשורות, סמרטוט בפה. הייתי בחוסר
שליטה מוחלט על גופי, בפעם הראשונה בחיי.
דחפת לי כרית גדולה מתחת לבטן. פיסקת את רגליי וכופפת מעט.
הרגשתי כמו צפרדע וכנראה כך גם נראיתי מאחור.
משהו טפטף לי על הגב, על הישבן, על פי הטבעת, על הכוס...
הרחתי ריח של שמן ארוטי, שקניתי לך במתנה לפני מספר חודשים.
התחלת לעסות לי את הגב, לאט ובעדינות. הרגשתי את הידיים שלך
מחליקות לי על הישבן, מועכות, צובטות. יד בין רגליי, אצבע בתוך
הכוס, על הדגדגן. נגעת לי שם, בפי הטבעת. התכווצתי כולי. אף
פעם לא אהבתי שאתה נוגע שם. ידעתי שזו הפנטזיה שלך, החלום שלך
לדעת אישה מאחורה. אבל תמיד וויתרת כי אני לא רציתי, כי אני
פחדתי. אפילו לא הסכמתי שתכניס אצבע.
עכשיו לא התכוונת לוותר, לא הפעם.
הוספת עוד שמן. הרגשתי טיפות על פי הטבעת, אצבע מעסה את המקום
ואחר כך נדחפת פנימה. בהתחלה רק קצת, ואחר כך יותר ויותר
עמוק.
אם הפה שלי לא היה סתום, הייתי צועקת שתפסיק. אם הידיים לא היו
קשורות, הייתי דוחפת אותך מעלי.
ניסית להיות עדין, אבל זה כאב. הרגשתי אותך חופר בתוכי, מנסה
לחקור כל מילימטר. שמעתי את הנשימות שלך, את התשוקה שבהן.
ניסית להיות קשוב לתגובות שלי. הרגשת מתי כואב לי מאוד, ואז
היית עוצר, רק לרגע. אבל לא התכוונת לוותר. המשכת לעסות,
לדחוף, לחקור...
נצמדת אלי יותר ויותר. הוצאת את האצבע מפי הטבעת, ואז הרגשתי
משהו גדול יותר מנסה להידחף במקומה. ניסיתי להתנגד, אבל אתה
יותר חזק. הרגשתי כאב חד, כמו סכין. נשכבת עלי, חיבקת אותי
חזק, ונדחפת פנימה. אני יודעת שניסית להיות עדין ככל האפשר,
ניסית לעשות את זה לאט. אבל ידעת גם שזה לא ישנה, שזה יכאב בכל
מקרה. פעם ראשונה תמיד כואבת. ככה זה.
נכנסת יותר ויותר עמוק. כל פעם היית מוציא מעט כדי להיכנס עמוק
יותר בדחיפה הבאה. זה כאב, זה כל כך כאב!  אבל גם אם היית רוצה
להפסיק, כבר לא יכולת. פי הטבעת הבתול סגר חזק על הזין וזה רק
הגביר את האקסטזה שלך.  
שמעתי את הנשימות שלך, הרגשתי איך אתה מאבד שליטה. הדחיפות
התחילו להיות יותר חזקות, יותר מהירות. התפללתי שתגמור כבר!
אבל אתה גמרת פעמיים לפני כן ועכשיו לא התכוונת למהר, ניסית
למשוך את ההנאה שלך ככל האפשר.
שמעתי אותך צועק, נאנח, ממלמל משהו.
התגריתי מהתשוקה שלך. התגריתי מהחיה שבך. כאב התערבב עם הנאה
ואחר כך נעלם. הרגשתי את החיה שבי והתשוקות הנסתרות מתעוררות
לחיים. אני רציתי את זה, רציתי כמוך! רק פחדתי להודות בכך,
פחדתי לנסות. כנראה ידעת את זה כל הזמן, אחרת בחיים לא היית
עושה לי את מה שעשית עכשיו.
הרגשת איך אני נענית לך, נצמדת אליך, מקבלת אותך בתוכי.
הייתי צריכה גירוי בדגדגן, רק קצת. הייתי על הסף, הייתי חייבת
פורקן.
הרגשתי את האצבעות שלך נוגעות בדגדגן, משחקות, מועכות, מגרות.

איך ידעת שזה מה שאני צריכה? ואיך בכלל היית מסוגל לחשוב על
הצרכים שלי עכשיו? חמימות נפלאה התפשטה בגופי...
המשכת לזיין לי את התחת, לגרות את הדגדגן... כל השליטה על הגוף
שלי הייתה בידיך. הייתי שלך, רק שלך!
התפללתי שלא תגמור עכשיו, עוד לא! עוד מעט, עוד קצת... כן, כן,
עכשיו!
התפוצצנו, יחד. פיצוץ פראי, עמוק, חזק. שנמשך ונמשך... בחיים
לא הרגשתי ככה, לא ידעתי שאורגזמה כזאת קיימת.
לרגע הייתה דממה.
לחשת לי באוזן שאתה אוהב אותי. חזרת אלי.
ואז... התעוררתי.
כן, זה היה חלום. חלום מוזר, פראי ולא מציאותי. כי אתה לא כזה.
אתה בחיים לא תנסה להכאיב לי בכוונה. אתה אף פעם לא תעשה דברים
ללא הסכמה שלי.
ואני לעולם לא אסכים למין אנאלי, אף פעם.

החלטתי להתקשר. לא איכפת לי שתנתק, לפחות אדע מה קורה.
לא, לא ניתקת. לא, לא מצאת מישהי אחרת. ודווקא מאוד שמחת לשמוע
את קולי.
דיברנו שעות. לא כעסת עלי, ובטח שלא נפרדת ממני. דווקא חשבת
שאני נפרדתי ממך.
אז למה לעזאזל סבלתי כל כך בשבועיים האחרונים? למה לא התקשרת?
אתה לא סבלת כמוני, אני בטוחה.
אתה מגיע מחר.
ועכשיו אני כבר מתחילה לחשוב: אולי אני זאת שאעניש אותך על
הסבל שלי, אה?