ביום שלישי אחר הצהריים הוא החליט שנמאס לו. קם והלך. פשוט
ככה, החליט שלא טוב לו להיות איתי, אז הוא הלך. ניסיתי לתקן את
זה, לשנות את זה, להחזיר את הכל לקדמותו- אבל לא הלך.
הוא בשלו, לעזוב... לנטוש... פשוט ללכת. ניסיתי לתקן את הנעשה
גם ביום שלמחרת, וביום שאחרי... והיום זה הסתדר. הוא החליט
שהוא מוכן לחזור. הוא לא רצה להשאיר אותי לבד- הייתי בודדה...
משועממת אפילו במקצת. הוא היה מאוד חסר לי.

ניסיתי להעסיק את עצמי עם אחרים, אבל זה לא היה אותו הדבר. הוא
פשוט היה שם- אבל לא היה.
לא ידעתי מה לעשות- ניסיתי לעשות הכל. אפילו חברה שלי באה אלי
וניסתה לתקן את הנעשה- אבל לשווא. אפילו אבא שלי התעצבן על זה
וניסה לתקן את הנעשה ביני לבינו, אבל לא הלך לו. ביום שישי,
בערב, הוא החליט שהוא חוזר אלי. כן כן- הצלחנו לתקן את המחשב
היקר שלי אחרי מתקפה של וירוס שהרס אותו!