פירורי חיי
ריק מסביבי
ואני ניצב על סף התהום
עוד צעד אחד
פסיעה אחרונה
והכלום הולך וחונק
סוגר עליי מכל כיוון
בדידות
הסתגרות
לא זוכר איך נראים כבר בני אדם
האם אי פעם הכרתי בכלל
פסיעה אחרונה מהתהום
עוד דחיפה קטנה ואהיה שם
אני מפזר בידי את אחרוני הפרורים
כמו פירורי ביסקוויטים
עצמותי, תחושותי, זכוכיות מנופצות
רק פסיעה אחרונה נשארה לי
פסיעה אחרונה אל החופש
רק צעד קטן
ואפול לתהום אינסופית של האי קיום
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|