תגיד...
האם שמת לב אז
היום.
כשישבנו שם האחד מול השניה,
האם שמת לב שבתוך דקה שחלפה
אני שאלתי אותך
"האם אתה רואה שאני אוהבת אותך"?
"אני אוהבת אותך"
אמרתי לעצמי
רק לעצמי.

נדמה היה לי ששמעת, למרות שפי לא הוציא מילה.
נדמה היה לי שהבנת למרות שעיניך לא בישרו זאת.

אולי אני מדמיינת
אולי אני סתם מפגרת.
הרי אתה לחצת לי יד ונפרדת לשלום
ועוד בסופו של היום הסגרת עצמך באומרך...
אולי היתה זו רמיזה, עדינה?
אולי בעצם זוהי דרכך
לומר לי, תשמעי, את לא הסגנון ולא הסטייל
אני מחבב אותך ומעריך
אבל...

אם היית רוצה
ידך את ידי לא היתה עוזבת.

ואני בחיי בשלי ממשיכה, מנסה להבין את החוכמה
אולי עוד אומר לך, מי יודע מה?

אולי חיי עוד יישתנו?