הרגעים שחלפו להם במנהרת הזמן,
רגעים שאנצור לתמיד.
נפעמת כולי,
מתבוננת.
ביופיה הקסום המטביע את חותמו בליבי.
מסתכלת בפניה,
בגופה המצוייר
ורק רוצה עוד.
וכשאני איתה,
והיא מחייכת...
כשאני איתה,
והיא מחבקת...
אז אין יותר כלום בעולם.
רק אני והיא
לבד.
נכתב בתאריך 6.7 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.