[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








סדר.
כבר ניקיתי את החדר ואת הבית.
במקלחת עמדתי תחת המים החמימים. לבשתי את בגדי החג שלי, לבנים
וחלקים, מגוהצים וריחניים. שמלה לבנה פשוטה, כמו שפעם אמרתי
לאמא שרציתי.
יצאתי, יכולתי לשמוע אותם צוחקים בחדר האוכל.
נכנסתי אליו וכולם חייכו אלי ואמרו "כמה שהיא יפה" ו"איך שהיא
גדלה".

אבא התחיל לקרוא את ההגדה, וכולנו קראנו את החלקים הרגילים
שלנו. אורי קרא את הקטעים שלו בכל מיני קולות מצחיקים. ארנון
כרגיל כיפכף אותו.
מיה השתכרה קלות ואני כהרגלי (כקטנה ביותר) סירבתי לשיר את
ארבע הקושיות. כולם שרו איתי בקול.

כמה התגעגעתי אליהם!

תעביר לי בבקשה את הכרפס.

ארנון תפש את הצלחת והעביר אותה אלי.
כששלחתי את אצבעותיי כדי לקחת אותה ממנו חטפתי שוק חשמלי קל.

עיניי רטטו. למה הדברים האלו אף פעם לא אמיתיים עד הסוף???
פרצתי בבכי ונמלטתי החוצה.
מאחורי שמעתי את אבא מכבה את המפסק.
ארבעה דמויות בחדר האוכל ריצדו וכבו.
אורי ואבא נותרו לבדם ואורי לחש: "זה לעולם לא יהיה אותו הדבר.
הולוגרמות זה לא זה".

הכוכבים ענו לי בהד חלש.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני חייב למחות
על הסלוגן
שעכשיו ראיתי:
"אם אני הייתי
אירופאי, היה לי
מה זה קר!!!"


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/8/01 8:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
זהרה גרין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה