היד שלה רועדת, כשהיא כותבת לו את המכתב, היא בכלל לא יודעת
מתי הוא יקרא אותו, ואם בכלל.
הוא עובד שעות נוספות בזמן האחרון, וכמעט לא מגיע הביתה,
מסכן.
היא מתגעגעת אל המגע הרך שלו, ולמבטים שהוא מגניב בה, כשהיא
סתם חולמת בהקיץ. הוא כל כך מיוחד בעיניה.

"אני רוצה שתתקשר, ותזכר שאתה אוהב אותי. ותזכיר לי גם.
אני רוצה שיפסיקו להשפך ממני דמעות מגואלות בדם."


היא חושבת על השורה הבאה, והילדים של השכנים לא מפסיקים
להרעיש, היא מתוורת, מניחה את העיפרון, מתישבת על שרפרף,
ובוכה.
ואז , טלפון, היא מקנחת את האף ורצה לענות, והוא שואל בקול
המדהים שלו אם הכל בסדר והיא מהנהנת בראש, כאילו הוא יכול
לראות ומלחששת שהכל טוב, היא פשוט הרגע התעוררה,שוכחת שאי אפשר
לשקר לו, והוא לוחש לה לאוזן שהוא אוהב ויתעקב ומנתק.


בימינו קשה להיות גברת ברוך הוא, כי אלוהים עובד שעות נוספות.
ככה היא שמעה בחדשות.