[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








השפה הזרה
כמו רוסית שמדברים שני אנשים
בספסל האחורי של האוטובוס,
מעצבנת את האזניים בהצלפותיה,
והפסל היפה הזה בלב תל אביב
שהערפיח וזיעת האנשים הרצים
הפכו אותו למתכת חלודה.
סרחון מבית השחי המשתלב
בניחוח הבל הפה האלכוהולי
ואתה שואל לאן אלך או אולי
אין לאן ללכת.
והכי מוזרה היא תחושת הבטן
הכמו רעבה כמו פוחדת
של קשרים שמתנתקים כאילו
הרגע בותק חבל הטבור
וצריך להתחיל לאכול לבד
מאיפה היא באה פתאום?
ולאט לאט מתעכלת הידיעה
המרה
והיא עוברת המרה למתוקה
ומתנתקת ומתקתקת
כשהאישונים מצרים את השקפת עולמם
עד שנרדמים וחולמים על היחד
עד שנדחים על סף ההכרה,
והכל בשלוש עשרה שקל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הסרט הכי אהוב
עליי הוא "האישה
באדום"


האיש האדום בצד


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/8/01 21:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דוד נניק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה