לפעמים אני עוד חושב עלייך
לא מתגעגע, רק נזכר בך
גם לא במראה שלך
פשוט נזכר ברגעים של היחד
הדברים שהרגשתי
הכיף שהיה לי
והעצב שגרמת לי.

שוב ושוב אני עושה 1+1
ושוב ושוב יוצא לי 2
זאת הייתה הצגה מושלמת
או שפשוט אני הייתי אידיוט,
אולי לא ממש אידיוט,
יותר... נמצא בבועה.
בועה של טוב,
כזאת שעוצמת לך את העיניים בכיף וב"אהבה"
ומונעת ממך לראות באמת מה קורה.

זה מצחיק אותי באופן עצוב
שאני לא הייתי קשוב
לדברים שסבבו אותי
לחברים וליועצים
רציתי להאמין שזאת באמת האהבה הראשונה
אבל יאללה... כנראה שזאת לא.

אני לא מתגעגע
אפילו לא קצת
אני רק חושב
על איך זה שאני ואת,
היינו פעם יחד
והכל היה באמת
זה נראה כל כך אמיתי,
או שפשוט הבועה שלי
ממשיכה לעטוף ולעוור
את האמת הערומה
שאליה לא הייתי מוכן להחשף.

הבועה שלי התפוצצה
אחרי יותר מידי זמן
אבל בסופו של דבר זה קרה
בזכותך, לא יעטפו אותי יותר בועות
אני לא אכנס לשיכרון חושים מ"התאהבות".

אז אני ממשיך בדרכי,
פחות בועה
וראות יותר טובה.