והנה את, שוב מביטה בעצמך דרך מראה שבורה...
מה יהיה? את כבר לא שואלת,
את כבר יודעת לאן רגלייך מובילות אותך, את כבר דרכת שם, את כבר
היית חלק מהאפלה הזו ועכשיו, עכשיו את שם שוב.
והקירות סוגרים עלייך מעגל בלתי נראה,
לוחצים אותך לפינת אי השפיות והכאוס, אנוסה לרצונות אחרים,
מתחננת על נפשך...
ואולי הכל רק חלום בלהות?
ואולי עוד שנייה תתעוררי והכל יראה כדימיון מופרך?
תתעוררי... תתעוררי...
אבל את ערה, לא? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.