לך, ידידה טובה,
לא רק טובה - הכי הכי טובה שיש,
אותך ראיתי לראשונה בעזרת חבר,
בהתחלה לא ראיתי משהו מיוחד בך, אלא כבת.
לאט לאט ראיתי אותך באור שונה,
אור של מישהי שהיא כל כך מיוחדת,
שחבל לפגוע בה, כנראה שאני פגעתי.
אני מתנצל על כך בכל נשמתי,
כי מהרגע שנהיית הידידה הכי טובה,
הבטחתי לעצמי שלך לא אתן להיפגע,
והנה ראי, אני עצמי פגעתי בך עם הגאווה והיהירות שלי,
ואני מתנצל על כך עד עכשיו, עוד פחות משבוע
ימלא לנו שנה ו-4 חודשים של היכרות (המס' האהוב עליך - 4).

אני מקווה שתוכלי לסלוח, ושנוכל להתחיל דף חדש לגמרי,
בלי פרצופים עצובים, בלי סודות, הכל חדש,
כמו קשר חדש רק שהוא לא יהיה חדש,
אלא יהיה כמו כרטיס אשראי שהתוקף שלו פג,
ומחליפים אותו ( מטאפורה גרועה ).
אז אני מעוניין בכך.
כשתראי את המונולוג הזה, תחשבי לעצמך מחשבות
שאני לעולם לא אוכל לדעת,
כי את לא נותנת לי לראות מה יש לך בראש,
וחשבתי שמשמעות הידידות היא ללא סודות.

נגיע כרגע לעיקר העניין שבמונולוג זה,
רציתי להודות לך על כך שנתת לי הזדמנות
להכיר את הבן אדם הכי גדול,
הכי גדול שאני כנראה אכיר,
תודה לך... אוהב אותך מכל הלב,
תודה על האפשרות...
דודו.