הוא לא ידע את שמה
מטייל קבוע ברשת, נע בחדרי הצ'ט, קורא הודעות בפורומים השונים
ולפעמים אפילו חוטא בכתיבה. באחד מימי השבוע מקבל הודעה
מאישתו, הערב אני יוצאת עם הבנות (החברות שלה). משום מה היה לו
בראש שראה באחד הפורומים שהערב יש מפגש של הפורום באחד מבתי
המלון היותר מפוארים של תל אביב, מיהר לדפדף בין הפורומים
השונים ונוכח שאינו טועה, אומנם איננו כותב בפורום הנ"ל אבל
ממילא האנשים אינם מכירים אחד את השני והוא כבר ימצא את הדרך
להתברג איכשהו בין הנוכחים.
לבש את מכנסי הג'ינס, שכל כך שנא, עם חולצת טריקו אופנתית,
המחמיאה לגופו המטופח למרות גילו המתקדם. כך, חשב, לא יתבלט
ויעביר שעה שעתיים נעימות בחברת אנשים שאיש אינו מכיר את רעהו
אלא בכינוי, וגם זה לא תמיד.
הגיע ב-9, כשעה לאחר שעת המפגש, ללובי המלון. בלובי ישבו מספר
קבוצות של אנשים, ואפילו לא העלה בדעתו שייקלע למצב שלא יידע
מי הם אנשי הפורום. התבונן סביב במבט אדיש, מנסה לנחש איזו היא
הקבוצה של הפורום. בסקירתו על קבוצה של 9 איש שם לב למבט של
אישה אחת המנסה כאילו לרמוז לו משהו, והוא בנון שלנטיות כאילו
מחזיר לה ניד ראש קל, והבין שזוהי הקבוצה של הפורום, 6 נשים
ו-3 גברים. בצעד איטי אבל בטוח התקרב לקבוצה ומיד נשאל אם הוא
מהפורום ומה הכינוי שלו, והוא כרגיל אפוף סודיות משאיר להם
לנחש את הניק שאין לו. שם לב שהאישה שהתבוננה בו תחילה מתקרבת
לעברו ולהפתעתו לוחשת לו "אני בחדר 321, תעלה כרבע שעה אחריי".
להבין לא הבין, אבל מי הוא שיסרב לה, העביר את הדקות הקרובות
בשיחות חולין על הפורום ובמבטו רואה את האישה עוזבת את החבורה
והולכת לעבר המעליות. מבטיו עקבו אחריה, אישה כבת 40 עם הליכה
גמישה, גוף מעט עגלגל אבל שופע חיות, שיער אדמוני עד הכתפיים,
לבושה בחולצה מכופתרת שחורה כאשר חזיתה וגבעות שדיה מציצים
מבין כפתוריה הרכוסים, חצאית צרה מעל הברכיים המגלה רגליים
נאות עם נעלי עקב, המאריכים את הרגליים ויוצרים להם עיצוב
סקסי.
מושך עוד כמה דקות וכדרכו עוזב באיטיות, אבל בצעד בטוח, את
חבורת הפורום בדרכו למעלית. עולה לקומה השלישית ונעמד בפתח חדר
321, לדפוק או לדפוק - הדילמה עכשיו עלתה במחשבתו. הרי איננו
מכיר את האישה, אולי זו מלכודת? אולי היא סתם נימפומנית שמחפשת
אובייקט לזיון? והוא לא מהטיפוסים האלו. חייב לברר זאת.
דפק קלות בדלת. הדלת נפתחה במהירות האור ויד ענוגה משכה אותו
פנימה. "אני כבר לא מסוגלת לחכות לך יותר, למה איחרת? הרי
קבענו ב-8, כבר פחדתי שלא תבוא". כאן הוא הבין שנפלה טעות, היא
חושבת אותו לחבר מהפורום שעדיין לא ראתה אבל כנראה הם בקשר
ברשת. להמשיך במשחק או להעמידה על טעותה? גלגלי מוחו החלו
לנוע, רק שהיא לא נתנה להם לנוע הרבה, הצמידה את שפתיה לשלו
ולשונה החדירה לחיכו. שדיה הוצמדו לחזו ואגנה התחכך בשלו.
דילמות כבר לא נותרו לו, פרם את כפתורי חולצתה והצמיד את ראשו
לגבעות שהתנשאו מעל חזייתה, בתנועה מהירה התירה את חזייתה
ושדיה המלאים הוצמדו לפניו, הרטיב את פטמותיה ואת ידיו העביר
על בטנה העגלגלה הגולשת לעבר ערוותה, וכמובן ידיו המשיכו לגלוש
מבעד לחצאיתה לעבר המקום הלוחש קסמים ומהפנט כל גבר. באצבעותיה
העדינות פתחה את חצאיתה והתירה לה לגלוש מטה. כך נשארה בתחתון
שחור קצרצר בלבד, וכדי לראות טוב יותר את המטמון שנפל לידיו
צעד צעד אחד לאחור והתבונן ביפי הבריאה. אם יש פרופורציות
נשיות אז הגברת הזו ניחנה בשלמות. הרים את האישה בזרועותיו
ונשאה למיטה, בדרך זכה לנשיקה מעמיקה עד כלות הנשימה. בהניחו
אותה משכה אותו אחריה והסירה את חולצתו ופקדה עליו להסיר את
מכנסיו היות וכך אין נכנסים למיטה, אמרה.
את השעות הבאות בילו השניים בנעימים ללא דיבורים מיותרים,
ולפני היפרדם שאלה מתי ייפגשו שוב, והוא, ממשיך במשחק למרות
שידע שלא, "נדבר על זה ברשת", וחשב לעצמו מה תהיה תגובתה
כשיתברר לה שאת תענוגותיה העבירה עם מישהו זר שאין לה מושג
מיהו וכנראה גם לא תדע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.