הוא ראה אותה פעם ראשונה כשהוא בן 16 והוא לא ידע אם זה היה
בחלום או במציאות, הוא רק ידע שהיופי המהמם שלה הכאיב לו.
הוא לא ידע את שמה או מאיפה היא או מה היא ולמה זה כואב.
מאז הוא ראה אותה מדי פעם אך מעולם לא זכר אם זה היה בחלום או
במציאות וכל פעם הגיח לו אותו כאב ישן ומוזר שנבע מכל מקום
ומשומקום בבת אחת,הוא לא ידע מה היא או מאיפה אלא ידע רק שזה
כואב.
ללא שליטה הוא התאהב בה, הוא התאהב ביופי שלה ובכאב המוזר שהיא
השרתה עליו והחליט שמטרת חייו היא לחפש אותה אך לא ידע היכן
היא או אם היא קיימת מחוץ לחלומות שלו.
הוא אהב אותה כל כך עד שלא יכל לאהוב אחרת וחי חיי כאב עצב
וחיפוש.
בגיל 24 לאחר 8 שנים של חיפושים אחריה החיים הפכו למעמסה כבדה
מדיי והוא החליט שהוא לא יכול ככה יותר ואחרי חודשיים וחצי של
שקילה עמוקה של המצב הוא החליט להתאבד, אך כשניסה להתאבד היא
הופיעה כבחלום או הזייה והכאב שיתק אותו.
הוא לא יכל לעשות כלום, אחרי 8 ניסיונות הוא הפסיק לנסות למות,
הוא הבין שהוא לא מסוגל.
היא הייתה המלאך ששומר עליו. הוא לא הצליח לאהוב יותר דבר וחי
בצורה בלתי רצונית וכואבת והחל לראות אותה בכל מקום ובכל זמן.
בגיל 32 הוא חווה דום לב ומת, היא הייתה שם והזילה דמעה, הוא
קיווה למות ולעלות איתה לשמים.
להפתעתו הוא התעורר בחדר שלו כנער בן 16 ולא ידע אם זה היה
חלום או מציאות.
הם אישפזו אותו כמשוגע, מטורף, חסר מעצורים, משום שהוא דיבר
עליה, הוא דמיין אותה לידו כל רגע נתון וכל הזמן זה כאב לו
אותו כאב ישן.
בסופו של דבר הוא התאבד אבל זה לא כאב למרות שהיא הייתה שם,
היא רק חייכה מין חיוך מוזר עצוב כזה זה והזילה דמעה ונופפה לו
לשלום.
הוא לא הבין שאהבה ללא גבולות היא דבר אוטופי ולכן היא לא
מתאימה לעולם.
כשהוא חצה את המנהרה עם האור הבוהק היו שם קולות שצחקו עליו
וצעקו לו "ילד טיפש, אתה לא יודע שהעולם לא מיועד להגשמת
חלומות!"