אריאלה דב / לפחות בשביל משהו... |
ואת החיוך שמולך מהופנט
ובאת לקחת את זה המגע
שרק כאבים בגופי הוא זרע
ובאת לקחת את זו השתיקה
לקחת שמחה, אך לא מועקה
ובאת לקחת, וגם כשנגמר
המשכת לקחת ת'גוף המוכר
ובאת לקחת, דבר לא נשאר
גם לא קצת חיבה, בשפתי ה"סוכר"
לקחת ת'שקט, ואת בדידותי
לקחת הכל... אך השארת אותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|