|
עכשיו אני כמו פתיל בהשהייה
עכשיו אני כמו חולה בהמתנה
עכשיו אני כמו חצי פה
וחצי שם
עכשיו אני דומם ומנומנם
כבר חודשים מספר עברו בלי טעם
הזכרון מתחיל להתעמעם
וטוב שכך
או אפילו טוב שככה
אבל הזיכרון הוא זה שמדרבן
אני ממשיך בדרך לא דרך
ונראה שכבר חלפו יובלות
אך בשבילי יש בזה עוד ערך
גם אם תכליתו תהיה רק לגלות
וזה כמו מערבולת מתמשכת
ביליתי בין גליה די והותר
אני חייב כבר להמשיך ללכת
מן המכשול הזה להפטר
אך בכל הזמן הזה לא נתגלתה אחרת
שתשכיח ותעורר עניין
אם אין אחרת זאת אומרת
אני ממשיך לדבוק בקיים
והקיים הזה משול לסלע
הוא לא מגיב ולא נותן סימן
אין ספור השערות בראשי המתפרע
הוא וודאי אף פעם לא גילה עניין
ועוד מעט נסגר לו אט הצהר
ואין שעה
אך היא קרבה כל יום
אני רוצה לצאת מבית הסהר
והדרך היא הצעד הראשון |
|
|
יורם ארבל הוא
כמו ישו הצלוב,
שניהם מתחילים ב
י'.
אביה האיום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.