היא כמו רוח
אבודה בתוך חלל הזמן
מחכה לסופה
עוד אחת שמנסה
למצוא משמעות, הגיון
בחיים המוזרים האלה
לפעמים נסחפת
כמו הים
לפעמים סגורה בתוך עצמה
כמו העצים
לבדה מנסה לחשוב על הכול
מנסה להצליח
מנסה לשרוד, לחיות...
חולמת להיות מישהי מיוחדת
היא רק לא מבינה
שהיא כבר מיוחדת, שונה
לא כמו כולם
אחרת, רחוקה
מפחדת, בוכה
לפעמים שמחה
בדרך כלל לא
לא מתקרבת לאף אחד, מפחדת להיפגע שוב
לא רוצה להיות בודדה אבל זה לא בשליטתה...
מחפשת בלי סוף
ולא מוצאת כלום
רק ריקנות ותהום עמוק-מלא עצב ודממה
כולם מדברים ורק היא יושבת בצד
שותקת, חולמת
ואולי השתיקה שלה היא שמראה כל כך הרבה
היא מנסה לשדר משהו
אבל כולם כל כך אנוכיים וטיפשים
שהם אפילו לא רואים, לא שמים לב
לכאב שמסתתר מאחורי המסכה שהיא עוטה על עצמה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.