כאן אנחנו זוקפים קומה.

ילדי האוטובוסים,
נערי הרכבות.

במקום הזה נישיר מבט,
אנחנו אנשי האוטוסטרדות,
זחלי הכרמלית.

כאן נכתוב בענק על הקיר:
"בפיצוץ הבא את גופותינו נותיר"

אנחנו צללי הדרך,
גמדי החצץ,
נידונים לשאוף לנצח את אבק הדרכים.

אסירי מוניות השירות.

תסתכלו עלינו מתוך הג'יפים הממוזגים שלכם,
נמסים בארץ הקופחת.

תצחקו עלינו מהרולס רויס שלכם
נדחקים בין גברת עם סלים
לשני אברכים.

אבל לא נוותר,
נמשיך לנוע,
לא שנה
לא שבוע




ובסוף נכנס אל המטבח
צמאים

ונתנשף