[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ספיר דיאמנט
/
משנתו של דון ספיר

אני ספיר דיאמנט ואני אלכוהוליסט.
לא, לא התבלבלתי, אני לא חושב שפה זה פגישה של אלכוהוליסטים
אנונימיים.
אני לא מתכוון לאמר שאני שתיין כפייתי- אחד כזה שתמיד מחובר לו
איזה בקבוק ליד, או ששותה לו מהבוקר עד הלילה.
אבל אם מגיל חמש עשרה בערך ועד היום אני שותה כל סופ"ש אלכוהול
עם החבר'ה, במסיבות, בפאבים ובסתם פגישות חברתיות, ואם אני
יודע שכשאני שותה אלכוהול אז אני מרגיש טוב, אז כנראה שאני
אלכוהוליסט.
זה לא ששתיית אלכוהול מביאה לי תענוג בפני עצמה, אלא שההרגשה
הזאת שהמחשבה וההכרה שלך צפות להן על ענן של ערפול, ענן כזה
שמחבק לך את התודעה, שמטשטש לך את הראייה, שמעביר לך את החיים
לדיליי - זו ההרגשה שבאה בשכרות וההרגשה שאליה מתמכרים.
יכול להיות שהרבה אנשים עונים להגדרה הזאת, ואף יטענו שזה לא
דבר רע להשתכר מידי פעם, ואני אפילו מסכים איתכם, אבל זה לא
נוגד את הטענה שזאת התמכרות.
אז נחזור לנושא שרציתי לדבר עליו לאחר ההקדמה המבהירה.
אני מניח שחלק מכם קרא את הספר "משנתו של דון חואן" (כך תורגם
לעברית השם The teachings of Don Juan), או לפחות שמע עליו.
אני אישית לא קראתי אותו (אבל מקווה בקרוב לעשות כן...), אבל
ממה ששמעתי, הספר הוא סקירה מעמיקה של כל הסמים שידועים לאדם-
לאחר שאותו דון חואן השתמש בהם.
אז החלטתי, עוד בלי לקרוא את הספר, לתת קונטרה קלה בתחום
האלכוהול, ולמרות שלא שתיתי את כל המשקאות שידועים לאדם, או
למדתי איזשהו קורס בנושא, בכל זאת פיתחתי לי ארסנל חוויות
מסוים שאחרים יוכלו ללמוד ממנו (למרות שאם אתם קוראים את זה עד
הסוף בלי להרגיש קצת מעורפלים מאדי האלכוהול, אז כנראה שאתם
אירים או גרמנים - או כל עם שתיינים אחר...)

נתחיל מההתחלה- בהתחלה כשאתה עוד בתול בעינייני אלכוהול, זה
מלווה בהרבה דברים סביבתיים- אתה הולך למסיבות לילדים קטנים-
אז יש אלכוהול זול, והמטרה הראשונית שלך היא להשתכר כדי להתחיל
להנות - ועדיף כמה שיותר מהר, ובזול.
חוץ מזה- אתה לא ממש יודע עדיין מה אתה רוצה - לכן הבחירה שלך
מצומצמת, מה גם שמקומות כאלה גם לא מגישים לך יותר מידי
אופציות.

אז הפגישה הראשונה שלך עם גברת השכרות היא בד"כ הטקילה או
הבירה הזולות.
אתה מתחיל לחזר אחריה עם הקפצות, מנסה להרגיע את אחיה העצבני,
הקיבה, עם איזה בירה - לשטוף את הטעם.
ולמה צריך לשטוף את הטעם? כי טקילה שעולה לבעל המסיבה 10 שקלים
לבקבוק, ולך עולה 3 שקלים להקפצה (יחד עם ספרייט זול), טעמה
משול לירידה לגמל נגוע בזיבה (לא שאי פעם ניסיתי...). הטריק
היחידי הוא להכניס את הלשון, לעצום את העיניים ולחשוב על המלכה
(או על הנשיא, אם אתם רוצים להיות פטריוטים). הדבר הבא
שמרגישים זה בחילה ורצון לטבוע באסלה.
לאחר מכן, אחרי כמה שוטים (תלוי בגודלכם הפיזי ובניסיון שאתם
צוברים) תרגישו את הראש שלכם מאבד בבת אחת את שיווי המשקל, ואז
כבר לא ישנה לכם הרבה - מה המסיבה, מה אתם עושים או אומרים-
ויכול להיות שתמשיכו לשתות גם אם אתם כבר שתויים- וזו הדרך
להקאה הראשונה שלכם.
אם בחרתם להשתכר מבירה, אז זה ילך יותר לאט, הטעם לא הרבה יותר
טוב - בכל זאת בירה זולה ומדוללת, ויעלה יותר, אבל בסוף התוצאה
דומה - כנראה שתקיאו או תסיימו בלי הרבה יכולות תנועה.
טיפ שלי - תדאגו שאתם יכולים בעיניים עצומות להגיע לשירותים או
לחילופין למקום בו יש שיחים ו/או שאין בני אדם כדי שתוכלו
להתרוקן מכל מיחוש מעיים, שעלול להתפרץ לפתע.
כמובן שבאותה תקופה יהיה לכם מחסור מסוים במזומנים- מפאת
היותכם קטינים, לכן לפעמים תתחכמו ותביאו אלכוהול מהבית -
מוסווה בכל מיני צורות.
עצתי לכם היא שתשימו לב שאתם מדללים אותו כהלכה - שלא תתעלפו
לפני שבכלל נכנסתם למסיבה, ושתבררו מה מדיניות המקום בקשר
לעניין, כי בהחלט יש מקומות בארץ שלא מעריכים לקוחות
פוטנציאלים שמבזבזים את כספם מחוץ למסיבה- וישלחו ביריונים
שימנעו ממכם לשתות בהנאה מעל תא המטען שלכם. כמובן שאם אין לכם
אוטו ותנסו להיכנס למסיבה עם אלכוהול, תזכו אף ליחס פחות
סימפטי- עד סכנת העפה.
ממש במקביל לאותה תקופה כשתתחילו ללכת לפאבים, עוד לפני שהבנתם
מה קסמם של מקומות אלו (מעבר למלצריות הכוסיות), תבינו שפה
המשימה יותר קשה- כאן ממש צריך לבחור.
תקופה זו מלווה משום מה בכל מיני ניסויים בתחום הקוקטיילים
שעולים לכם בכסף רב, ובד"כ מביאים הרבה מפח נפש.
כן, אני יודע שזה מפתה להזמין זיון ארוך על הקיר או אורגזמה,
אבל סמכו עליי- מי שמזמין זיון ארוך על הקיר בד"כ לא יהיה לו
שום דבר שקשור לשם של המשקה- הקשר היחיד יהיה כשהוא ייגש
ל"קיר" להוציא כסף בפעם הבאה, הוא ירגיש פחות עשיר ולא יידע
למה...
בנוסף אני מבטיח לכם שאורגזמה קשה מאוד לקבל תוך כדי שתיית
נוזלים - אלא אם כן אתם ממש סוטים.
עכשיו נסכם את העניין הזה אחת ולתמיד- מעטים הקוקטיילים שהם גם
טעימים וגם משכרים- יותר מזה מעטים הבארמנים שיודעים להכין
אותם, לכן אם אתם מתעקשים להזמין משהו כזה - אז הנה רשימה קצרה
של קוקטיילים שכן יעשו לכם את זה. אבל שוב, אני לא ממליץ, כי
יותר משתלם לשתות משקאות נקיים - הם יותר משכרים ועולים פחות.
וויט ראשן, רוסי לבן -
קוקטייל על בסיס וודקה עם טעם חזק של אייריש קרים - אחלה טעם
ואפשר לבקש שהוא יהיה חזק- או לחילופין לבקש שהאייריש קרים
יהיה ביילי'ז והוודקה מיובאת (נגיד פינלנדיה).
דאקירי- פירות-
קוקטייל לא חזק במיוחד על בסיס קאמפרי (אם אני לא טועה) אבל
טעים - דרך טובה לשכר בחורה (או יקרה בשביל גבר - למען
השיוויוניות).
נסו את טעם התות והאננס.
וודקה- רדבול-
אחד המשקאות המגעילים שיש - טעם תפוחים מקולקלים עם שתן נאקות,
אבל עושה את העבודה- למקרי דפיקת ראש מהירה- עדיף לשים מעט
רדבול בוודקה- לשתות את הכל ואז לשתות גם את שאר הרד בול
בנפרד- בכל זאת משקה אנרגיה.
קפירינייה קאשסה-
קוקטייל ברזילאי על בסיס קשאסה - המשקה האלכוהולי הלאומי
בברזיל, עם המון לימון וקרח - קל מאוד להשתכר מהסיפור הזה-
ומצד שני זה מזכיר את הוודקה תפוזים המאוס- ואחרי כמה בקרים עם
כאב ראש וצרבת תגמלו מזה. קיים גם אחיו הרוסי קפריושקה, שזה
אותו הסיפור רק עם וודקה.
כל שאר הקוקטיילים (כמעט כולם), או יאכזבו אתכם או יגעילו
אתכם, אז שכחו מהם.
בנוסף לזה תזכרו- מי ששותה סמירנוף אייס או כל המשקאות
המגוחכים שדומים לו (הכל אאוט סיידר) הוא או בחורה או נשנש
רציני.

יכול להיות שזה טעים לכם, אבל גם סירופ פטל טעים לכם - זה לא
אומר שתביאו אותו לפאב.
נחזור למסיבות ונתקדם קצת.
עם הזמן תרצו לגוון ותתחילו לשתות בירה יקרה וודקה על קוקטליה-
רד בול או תפוזים.
הבעיה היא שבד"כ במסיבות אין הרבה ברזים, אז אתם מוגבלים
לגולדסטאר או בירה מהבקבוק- ואני אומר- תשכחו מזה, עדיף להתרגל
לגולדסטאר, כי בבקבוק זה יותר מידי יקר.
לגבי הוודקה אני מודיע לכם שאחרי שנתיים של וודקה תפוזים בין
גיל 17 ל 18, אני לא יכול להריח יותר וודקה זולה או מיץ תפוזים
טמפו.
ישנם שוטים חזקים שאפשר לקחת כדי להשתכר מהר- אבל אלה דורשים
תירגול ועמידות:
ייגרמייסטר- סוג של אלכוהול על בסיס אניס- משהו חזק ומגעיל
בצבע חום.
הדרך היחידה לתאר את חווית השתיה של ייגר זה לדמיין לעצמך אותך
מנסה להכניס דלק עם צינור ממיכל של אוטו אחד לשני- ושוכח להזיז
את הפה בזמן- ולכן לוגם כהוגן.
(מה שכן - זה דופק את הראש יופי)
ויסקי נקי (או עם קרח)- אם אתם שותים את זה, אז תזמינו ויסקי
טוב (כלומר שעולה כסף), אחרת לא תוכלו להבדיל בין זה לבין
וודקה. אני ממליץ על ג'יימסון .
וודקה נקייה- אני אישית ממליץ על פינלנדיה עם טעם או של
אוכמניות או של אננס .
אפטר שוק - טעם של מי פה חזקים, הרגשה של טיפול שיניים לא
מוצלח, אבל עושה את העבודה.
ארטיק (בטעמיו השונים)- מתוק מאוד, אבל אפשר להשתכר אחרי ארבע
או חמש כאלה.
מרטיני (בלנקו, נגרו)- משקה די עדין- אחרי שלושה כאלה תתחילו
לראות את הדברים אחרת.
אפסנט- עכשיו זה באמת חזק.
האפסנט הוא גם משקה על בסיס אניס- כשהגירסאות השונות שלו 50%,
60% ו-70% פעם היו לא חוקיות בארץ. את המשקה הזה יש להצית
בעזרת סוכר מומס ולשתות כשוט.
האפסנט תוקף אותך בשלוש מכות-
מכה ראשונה היא הריח, שמרים לך את הסינוסים לתוך הגבות וגורם
לסחרחורת ראשונית.
מכה שניה באה בלגימה- הפה ישרוף לכם, האף יבער והראש יתהפך.
המכה השלישית תבוא מיד כשהקיבה שלכם תבער, הראש שלכם יתנתק
מהבקרה המרכזית ותרגישו כאילו להקת מיומנה עושה לכם הופעה
באונות.
אם אתם מפקפקים בהשפעות של המשקה, אז אני מציע לכם לנסות אותו,
אבל תהיו עם חברים טובים איתכם.
כל אחד מהשוטים הנ"ל ישכר אתכם - מהר יותר או פחות, אבל נסו
ותבחרו את מה שאתם מעדיפים.

אם נמשיך את ההתקדמות- אז יכול להיות שתרצו לשבת לכם בפאב בלי
להשתכר יותר מידי אלא רק לתפוס קצת ראש, וזה אומר שתישבו על
בירה.
סביר להניח שעם הזמן תפתחו טעם ספציפי, ובעניין הזה באמת זה
עניין של טעם - אני אישית אוהב גינס, שזאת בירה אירית כבדה,
אבל אני מזהיר אתכם שהרבה מקומות מדללים את הבירות וצריך לבחור
בקפידה ואחרי ניסויים.
טיפים חשובים הם שתמיד תזמינו חצי ואל תנסו בירות חדשות, אם לא
מציעים לכם בחינם.
אם תזמינו כוס של ליטר - סביר להניח שעד סוף הליטר כבר לבירה
שלכם יהיה טעם של מי שופכין, במקרה הטוב.
אם תזמינו שליש, אז ייגמר לכם כל כך מהר שתרצו בטוח עוד, אז
אתם מבזבזים כסף - תזמינו ישר חצי.

לבסוף כמה דברים שלעולם אל תעשו בפאב-
אל תזמינו אוכל- ברוב הפאבים אין טבח טוב, מן הסתם הם לא
מסעדה.
אל תתחילו עם המלצרית- זה כל כך נדוש, במיוחד להשאיר לה את
המספר על החשבון.
אל תשברו כוסות - לא נעים ולא בריא (אתם תיחתכו).
אל אל אל, ושוב פעם, אל תתווכחו עם השומר שבכניסה לפאב - זה רק
פאב, יש עוד אלף כאלה.

בסופו של דבר, המסר של הקטע הזה הוא סוג של ניקוי עצמי - אני
מבחינתי העברתי את הניסיון הלאה-ומעכשיו אני לא שותה יותר.
מעכשיו אני ספיר דיאמנט - אלכוהוליסט בגמילה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תמיד תמהתי מדוע
כושים הם שחקני
כדורסל טובים
יותר, עד
שגיליתי: הכושים
שחקנים טובים
יותר כי ללבנים
יש רגשי נחיתות
(בגלל שהכושים
שחקנים יותר
טובים מהם)


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/9/04 20:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ספיר דיאמנט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה