[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חולת ירח
/
מאיה

נכון, יש לה גוף מדהים. ונכון, העיניים שלה יכולות להטביע
אותך. ונכון, החיוך שלה שווה מליון דולר... אההההם סליחה,
תיקון טעות, מליארד דולר. היא מדהימה. כל אחד שרואה אותה
מתאהב. אמנם התאהבות שיטחית... אבל בכל זאת מתאהב. יש לה
מחזרים שאי אפשר כבר לספור. היא אפילו גרמה לכמה בחורות
סטרייטיות להרהר בנושא מיניותן. אין מה להגיד. היא פשוט
מדהימה. תשאלו כל אחד ברחוב. הם יגידו לכם שהיא מושלמת, שיש לה
חיים של כוכבת ושכולם היו מתחלפים איתה בשניה. יש לה קורות
חיים מרשימים במיוחד של מספר חברים. המממ... 20 אולי, ואני לא
מגזימה!!! באמת! את כולם היא זרקה אחרי שבועיים אולי שלושה.
היא תמיד אמרה שנמאס לה מהם. הם כל הזמן אומרים לה שהיא יפה.
ובא לה לגוון. אבל זאת היא. והיא מדהימה, אז היא יכולה להרשות
לעצמה לזרוק גברים ככה בקלות. גברים שהיו חברים שלה הודו על כל
רגע, כי אם היית חבר של מאיה, אז הגעת לליגה מסוג שונה לגמרי.
אם היית חבר של מאיה, אז אתה יכול להשיג כל כוסית שתרצה. מאיה
היא לא סתם כוסית, היא כוסית על. היא פשוט מדהימה.



מאיה היא החברה הכי טובה שלי. ואם תהיתם, אז לא, אני לא יפה
בכלל. לפעמים נדמה לי שבגלל זה היא חברה שלי, כדי שאני אדגיש
לה את היופי אפילו יותר. היא בלונדינית גבוהה עם חזה שופע (ולא
מסיליקון... הכל טבעי, אני יודעת בוודאות!), עיניים ירוקות, אף
מושלם וגם השיזוף שלה מדהים.
בקיצור, פשוט מושלמת. וככה היא נולדה, בלי ניתוחים, בלי כלום.
כולם אומרים שפמלה אנדרסון אפס לידה, כן, ככה היא מדהימה,
מאיה. אז כמו שכבר הבנתם, היא לא צריכה מישהו שידגיש אותה.
תמיד שמים לב אליה, כי היא מדהימה (אמרתי את זה כבר?!). אנחנו
חברות עוד מכיתה ד'. כבר אז כל הבנים רצו אחריה. וכבר אז כל
הבנות שנאו אותה, כי אתם מכירים בנות... חרא של עם, הן לא
יודעות לפרגן. תמיד אנחנו יחד. אני נהייתי חברה שלה, כי
קיוויתי שאני איכשהו גם אגיע לאור הזרקורים דרכה. חייתי
באשליות. תמיד אני בצל שלה ושל השיער הבלונדיני שלה. אבל אני
אוהבת אותה. היא היחידה שלא צחקה על המשקפיים העגולים שלי. וגם
המשקל שלי לא בדיוק מושלם. אולי לא ממש שמנה... אבל רזה בהחלט
לא. והיא היחידה שלא ירדה עלי בקטע הזה. בנים מעולם לא הסתכלו
עליי.
ובנות לא רצו להתקרב אליי, אולי הן פחדו שאני אדביק אותן או
משו.



אז עכשיו, אחרי שהבנתם שמאיה היא כוסית על ואני חננה ממדרגה
ראשונה... תנסו לדמיין אותנו הולכות ביחד. בנים באים בשרשראות
כדי להתחיל איתה ואני... אני אוויר... באסה, אני יודעת, לא
צריך לספר לי על זה... ככה זה היה בד"כ. זה אפשרי להתמודד עם
זה... ללכת ליד סופר מודל עילאית ולהרגיש כאילו אני ג'וק או
משו בסיגנון. המראה שלי מעולם לא הפריע לי יותר מידי. אמנם
בבגדים לא חיפפתי, הייתי לובשת בגדים כמו שצריך. לא סמרטוטים.
אבל אין מה לעשות, כוסית לא הייתי...

עד שאיזה יום אחד נמאס לי... נמאס לי להסתפק במה שאני והחלטתי
לנסות להיות משהו אחר. אני אבל בכריכה יפה יותר... אז התחלתי
לעשות ספורט ותאמינו לי, שזה לא כיף גדול... אני הייתי מהאנשים
האלה, שבדיוק בשיעורי ספורט מתחילה להם מיגרנה או שצליעה מוזרה
התפתחה באופן פיתאומי. אבל הפעם התמדתי. אפילו שוקולד לא אכלתי
(ותאמינו לי, לא לאכול שוקולד מבחינתי זה עינוי...)

אז לקח חודשיים בערך, אבל נהייתי סבבה. עדיין לא כוסית בליגה
של מאיה... אבל היה יותר נחמד להסתכל במראה, למרות ששוקולד הפך
להיות משהו שעושים פעם ב... וזה היה הדבר היחיד שבאמת הציק
לי... הספורט התחבב עליי ואפילו נהנתי ממנו... ועדיין מאיה
ואנוכי (הוווו איזה שפה הבאתי כאן...) המשכנו להסתובב יחדיו.
ידעתי שעדיין לא יסתכלו עליי וידעתי שכל פעם שמתקרבת חבורה של
ערסים, זה לא בגללי אלא בגלל הפצצה המהלכת מאיה.

פעם אחת, כשחזרנו מאיה ואני ממועדון, ניגש אלינו איזה בחור
אחד... בנאדם פשוט מדהים!!! היו לו עיניים חומות ע-נ-ק-י-ו-ת
ושיער שחור כזה חלק. הוא היה חתיך בצורה עולמית... דודי בלסר
אפס לידו (בלי כוונה להעליב). קלטתי אותו מרחוק... האמת, קלטתי
אותו עוד במועדון... הוא היה איתנו באותו מועדון ולא הפסיק
לנעוץ בנו מבטים.

כשהוא בא לקראתנו, ידעתי שהוא הולך לפנות למאיה. אני בטוחה שגם
אתם כבר יודעים את זה. ובגלל זה הייתי מופתעת בטירוף כשהוא
ניגש אליי... בחורה עם שיער שחור, צבע עור יחסית בהיר ולא הכי
כוסית בעולם (בטח שלא ליד מאיה). למזלי, לפחות משקפיים לא
היו לי... לבשתי עדשות.
בכל אופן, הוא ניגש אליי ואומר בטון הכי גברי ומצ'ואיסטי
בעולם: "המממ... תגידי, אפשר להציע לך משהו לשתות לפני שאת
הולכת...?!" הוא היה כ"כ מהסס, כ"כ תמים וכ"כ כ"כ מתוק- שאיך
הייתי מסוגלת לסרב?! חוצמזה, זאת הייתה הפעם הראשונה שמישהו
התחיל איתי... איתי!!! ולא עם מאיה.
בקיצור, אם לא הבנתם, אמרתי "כןןן". ניסיתי להישמע לא מתלהבת
מידי... אבל לא הצלחתי במיוחד.
מאיה הייתה בהלם של החיים שלה! היא לא האמינה שהגבר המדהים הזה
אפילו לא יצר איתה קשר עין. נראה לי, שזה עצבן אותה...



ישבנו אני ועדי (זה השם של הגבר המדהים הזה, שדיברתי עליו
קודם...), שתינו קצת וצחקנו וצחקנו ודיברנו ודיברנו... כמובן
שהוא קיבל את הטלפון שלי .

בימים אח"כ, כשדיברתי עם מאיה (וכמובן שהוא היה הדבר העיקרי
שדיברתי עליו... עדי כאן, עדי שם, עדי פה, עדי בלה בלה בלה...)
היא התיחסה אליי בצורה כ"כ לא רגישה... היא הייתה כ"כ מגעילה
אליי,
צינית וקרה כאילו גנבתי לה חבר או משו... לא ידעתי מה לעשות.
אני תמיד תמכתי בה בהכל! כל גבר! (ואפילו באיזה בחורה אחת שהיא
פגשה והם עשו כל מיני דברים... לא משנה...)

עדי ואני התחלנו להתקרב. וככל שהתקרבנו, מאיה ואני התרחקנו.
היא כמעט הפסיקה לדבר איתי... ככה זה היה איזה חודשיים
שלושה... אבל אז כאילו מישהו עשה למאיה סוויטצ' במוח והיא חזרה
לתפקד בתור החברה הכי טובה שלי... שוב כמו פעם. היינו שוב
מבלות יחד ולאט לאט בילינו שלושתינו: עדי, מאיה ואנוכי (הווו
שוב דפקתי שפה...)
לא שמתי לב לכלום עד שקלטתי שאיזה פעם אחת, כשמאיה דיברה עם
עדי, היא עשתה את המבט הסקסי הזה שלה והבליטה את הציצים
הענקיים שלה (זה מין כזאת תנועה שהיא הייתה עושה לגברים כדי
שיתחילו איתה... וזה תמיד, אבל תמיד, עבד...)
עדי לא התרגש במיוחד.. לפחות לא שמתי לב לזה... עם הזמן שמתי
לב שמאיה יותר ויותר מנסה לגנוב לי את עדי. הייתה בוכה לו
בטלפון וזורקת לו מבטים סקסיים, כשהיא הייתה איתו.

עדי נשבר, בסופו של דבר... אני בטוחה שכל גבר היה נשבר, בכל
זאת... זאת הייתה מאיה, כל בחורה הייתה רוצה להיות כמוה וכל
גבר היה רוצה שחברה שלו תהיה כמוה. זאת מאיה- כוסית על
מטורפת... ואם היא רוצה, היא יכולה לסובב כל גבר על האצבע
הקטנה שלה עם הציפורניים הארוכות (שגם הן, דרך אגב, לא
מזוייפות) עם הלק הוורדרד עליהן.

עדי סיפר לי שהוא נשבר... הוא אמר לי שפעם כשהם דיברו בטלפון
(היא התקשרה אליו), היא אמרה לו שהיא ממש שבורה ושהיא צריכה
מישהו שיהיה שם לידה... עדי, שהוא נשמה טובה וטהורה, הלך לנחם
אותה... שם היא התחילה לנשק אותו, השרמוטה הקטנה...
וכמו שאתם כבר יכולים לדמיין, דבר אחד התגלגל לשני והשמלת מיני
הקצרה של מאיה (שיורדת בקלות) ירדה... וקרו הדברים כמו
שקרו...

אחרי הקטע עם עדי עזבתי את מאיה ואמרתי לעדי שאני אוהבת אותו,
אבל לא מסוגלת להמשיך להיות איתו. הוא התחיל לבכות (תתפלאו...
גבר בוכה, אני לא מאמינה שעזבתי אותו...). הוא אמר שהוא אוהב
אותי, הוא הביא פרחים. אבל כלום לא עזר, פשוט כעסתי יותר מידי.
בעיקר על עצמי, שלא הזהרתי אותו או משהו. אמרתי למאיה שעכשיו
היא יכולה לקחת את עדי לעצמה. היא רק הסתכלה עליי בחיוך המזלזל
שלה ואמרה: "לא תודה, אני לא צריכה לקחת את הזבל שלך. יש מספיק
בחורים שיתחילו איתי"

עם מאיה אני כבר לא מדברת. לצערי, לקח לי מכיתה ד' ועד סוף
התיכון, כשהיא לקחה לי את האהבה הראשונה, לקלוט שהיא רק ניצלה
אותי כל השנים. אני סתומה, אני יודעת... אבל הייתי צריכה חברה.
ומאיה איכשהו הייתה שם.



לפני כמה זמן שמעתי על מאיה שהיא הפכה להיות זונה או משהו
כזה... בכל אופן, החיים שלה כבר לא זוהרים כמו פעם. היא די
מסכנה... אבל אני לא מרחמת עליה בכלל. עם עדי חידשתי את הקשר
אחרי כמה שנים. נהיינו ידידים טובים ועד עכשיו יש בינינו קשר
מצויין. אולי אם לא היה את מאיה (הזונה), אולי היינו מתחתנים
ויולדים ילד קטן עם שיער שחור ועיניים חומות. אבל מאיה הייתה
שם והתנהגה כמו זונה (הרי זה מה שהיא...)

התקופה הזאת כבר מאחורי. כל מה שאני יודעת זה שאני מאושרת
מהחיים שלי... מאושרת מעצמי. אז אולי הקטע שמאיה הייתה מגעילה
שכזו עזר לי בחיים, אחרת הייתי נשארת חברה שלה ובטח הופכת
להיות גם זונה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מלבד ההרג,
לוושינגטון אחוז
פשיעה מהנמוכים
בארץ.

מריון בארי, ראש
עיריית
וושינגטון דיסי


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/9/04 11:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חולת ירח

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה