החיוך הכובש שלו,
פניו המצועצעות, אשר כל המסתכל עליו, עולה חיוך על פניו...
בלי יוצאי דופן.
וזה נראה כאילו הוא חי בבועה, מתעלם מכל מה שקורה בחוץ. תמיד
תראה חיוך על פניו, אף פעם לא תראה אותו בוכה או כועס, תמיד
יחייך. כמו ילד תמים שלא מבין כלום מהחיים, כאילו מעולם לא
ידע כאב, וזה מדהים, וזה גורם לך לרצות להיות חלק ממנו.
זה גורם לך לרצות להשתלב בו כדי לחלוק איתו את האופטימיות הזאת
שכולם כל כך זקוקים לה.
וזה מושך, וזה מרתק, אבל זה אסור.
כי אומנם, הוא רצוי... ואהוב.
אך זה אסור. זה לא חוקי. זה לא מותר.
החיוך הכובש הזה חיוך מאוזן לאוזן, מלא שיניים, וכמה שזה מדהים
וכובש והרצון להיות חלק מזה, הוא כל כך גדול.
לא אוכל. לא אבגוד בעקרונותיי בשביל רגע קטן של הנאה.
אצטרך להמשיך בדרכי בלי החיוך שלו, מחוץ לבועתו, ומחוץ לבועתי
המפוצצת, שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.