בשבילים של צער אני הולך
לבי מכור אל הכאב,
פגיעות, אהבות ואכזבות,
הן רק חלק משגרת יומי המאכזב...
לא פעם בערה בי אש,
אש שרבים לא יכלו לה,
אך כשאין מי שישמור על דלקתה
לא צריך מים בכדי לכבותה

הגורל מוזר, הוא מתאכזר לחלשים
האהבה, שהיא דבר יפה כל כך,
בשבילי היא גם חלום שקצת קשה להגשים.
יש בי אהבה ואותה אני נותן,
אולם אלי היא לא חוזרת,
וכך כבה הלב המנגן...

לבי נתון לך בורא עליון,
אם כך הוא גמולי,
על אהבות רבות אשר נתתי,
כח את הכוח המפליא הזה
אשר ממנו כה נפגעתי.
אני רוצה לאהוב, זו מתנה מבורכת
אך מה זה מועיל לי אם חציי השני ממני כך הולכת.
נסיונות הם לא צדי החזק אני נשבר מהר
כך שאני מבקש, או שתתן לי את חציי השני,
או שתקח את שלי ותתן לאחר

כי על מתנה נפלאה כזאת
כל אדם חולם ומשתוקק
אז חבל שהיא תהיה שלי
מכיוון שבי רצונך לשחק
אתה רוצה לשמוע את לבי צועק?
הוא לא יכול הוא כבר כאב מספיק
אני מתחנן קח ממני את כאבי,
לנשמתי הוא מזיק. הוא לא מפסיק,
הוא הורג, הוא משמיד, ואני נופל
הסביבה תוכל להעיד

כתבתי המון, ידי כמו לבי כבר חלשה
רק תתן בי משהו טוב,
משהו שיחיה אותי,
בבקשה...