[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דוד כהן מינץ
/
דמעות באפלה

הוא עבר שם. בסמטה. כמו בכל יום שלישי בשבע. אף חתול לא עבר
שם. אבל ראשו של אותו האיש מעולם לא היה במקום. מאז אותו אירוע
מחריד.

הייתה זאת שעה צהריים רגילה. מיכאל לוי סיים את עבודתו בבורגר
ראנץ' והודיע למנהל הסניף כי הוא סיים את עבודתו לאותו היום.
מיכאל נכנס למכוניתו, מסוג "פורד". הייתה זו מכונית קטנה
יחסית, אבל היא הספיקה לצרכיו של מיכאל.  מיכאל היה שחקן
מצליח. הוא השתתף בתיאטרון, ומיהר לביתו לעבוד על ההצגה. הוא
נסע במהירות. הרוח נשבה הפריעה לפניו. לפתע הוא ראה אותה. איך
הדם יורד ממנה. מה עשיתי? דרסתי אותה! הוא נבהל עד אין קץ.
הייתה זאת תאונת פגע וברח. אילו מיכאל היה יכול היום, הוא היה
נשאר ועוזר לאותה נערה צעירה. אבל הוא היה כה מפוחד, עד שברח
לביתו. השותף שלו כבר היה בבית. "מה אתה כל כך מבוהל?" שאל
השותף, צוחק. אבל מיכאל לא ענה. ומאז אותו יום פיו נאלם.
לתמיד.

וכך, מאז התאונה, מיכאל כמעט לא ביקר בביתו. לא היו לו יחסים
עם השותף שלו. הם אפילו לא החליפו מילה. לגבי קשר עם בנות הוא
בכלל לא חשב. מיכאל הרגיש מצורע. מלוכלך. הוא רצה לדעת מה שלום
הנערה שדרס. האם היא נפטרה, או שמא היא צמח? הבהלה אחזה בכל
שעות היום בליבו של מיכאל, והייסורים לא הרפו ממנו. לעולם.
ירייה אחת נשלחה. סוף ליסורים הרבים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המביא דבר בשם
אומרו
כאילו שפך דמים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/9/04 21:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דוד כהן מינץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה