מעלה מעלה.
שם-
אחזתם בציפורניכם המאובקות
בצוואר ארובות השאול.
שם-
בצוואר רציתם להישאר,
בגרון עמוק
ולא להיות
אפר, לשמיים הכחולים
לעד.
את השמיים,
הם
והארובה-
לא יצליחו לצבוע.
גם הארובה, רוויית דעות קדומות
בלא רחמים
הקיאה אתכם.
ומטרתם משם-מלמעלה, קשקשי אפר
חזרה לעפר באדמה,
שהילדים לא יהיו נעוצים שם-בשמיים, כמוכם
לעד
הם - ימותו, יחזרו לעפר
ינוחו.
ואתם,
לעד תהיו האפר בעננים
לעד תהיו האפור בלובן
שהיה.
דם הענן,
לעד-אפר
שלא ייגע עוד בעפר.
לפחות הילדים ינומו
ושיר ערש תוכלו לשיר
בכל חורף, כשתצאו שוב-
להזכיר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.