אביטל הלן / מחר |
עומדת לבד
המסיבה מתנהלת במרכז
ואני, כרגיל, מסתכלת מהצד.
וככה זה היה מאז ומתמיד
בלי אפשרות לתקן או להשתנות
בסוף נשארת בודדה להחריד.
כולם נהנים במין אופוריה נהדרת
ואני, כמובן, מתחבאת ומתנצלת:
מצטערת על הכל ועל כלום,
מחליטה לשנות אבל מפחדת לקום
מתחרטת על הכל וגם על שום דבר
ובסוף תמיד מגיעה לאותה המסקנה:
אני אשתנה מחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|