אני גמרתי להסתובב במעגלים
(אין שיר יותר יפה מהשקט)
החלטתי לדרוך במקום.
קשה לי להיות טוב לב, באמת שקשה.
אז החלטתי להפסיק לנסות.

גם החלטתי שלא אבזבז את מיטב שנותי
כלוא בתקווה חלולה מנסה לשמוע שיר שלא קיים(ת).

הפסקתי לדבר על מחר
והתחלתי לדבר על מחרתיים.
הפסקתי לדבר על נחלים ונהרות
אלא על הים שהם נשפכים אליו.

אז,
זהו טקסט של התחלה חדשה.
מפה עוד יצאו טקסטים גדולים ששום אהבה של פעם לא תהיה בהם.
מפה והלאה אני אביט בלי פחד אל מצולות ליבי
לנסות להיזכר איך אהבתי פעם להיות אלמוני.

אבל כשירד הלילה
היא תעלה.
תמיד תהיה מלחמה.
אבל אני מוכן
עם כל מה שיש לי
אני מוכן.

("קשה לאדם להיות טוב באמת
 
  ביידים, ברגליים, בנפש
 
  כמו ריבוע שאין בו פגם"

 פיטקוס)