ולבד הוא עומד מתבונן בקהל
בריקוד העלים בכחול שמעל
ועיניו נוצצות והעצב נוזל
וללא קול הצער גדל וגדל
והזמן מזדחל וחולף לו בלאט
הוא הבטיח המון וקיים כה מעט
ועמוק בראשו הוא חולם ונזכר
על כל מה שעבר, על כל מה שנותר
ורשרוש המים בוכה במקומו
ואיוושת הרוח לוטפת גבו
ולוחשת לשוב, להמשיך ולרכב
על חלום שנרדם על זכרון שלא שב
אך רגליו נטועות
והתום כבר נדם
הוא חוזר לבדו למיטה
ונרדם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.