הדממה שוררת בחדר, מעיקה על לבבות שנינו,
עינייך כמו חודרות לתוכי.
כמו סכין חדה, חדה כתער,
נכנסות אל תוך ליבי.
אתה דוקר אותי במילותיך,
דוקר אותי בהשפלותיך.
להתנשק איתך זה כמו להתנשק עם סכין יפנית.

אנא כנס לתוכי, לאט לאט ובזהירות,
ואז תטיח אותי על הרצפה וכשלא אצפה לזאת,
תשלוף את כלי הנשק שלך.

למה שלא תהרוג אותי כבר? קדימה, עשה זאת!
אז לפחות תהיה לך מנוחה קצרה,
טשטש את הראיות,
הכנס את גופתי לתוך שקית גדולה ושחורה,
ואז בחשכת לילה, כשאף אחד לא מסתכל,
הסתר אותי, במקום שאף אחד  לא ימצא.
אז לפחות תהיה לך מנוחה קצרה.
טשטש את הראיות וברח הרחק מכאן,
למקום אחר,
בו מצפה לך התחלה חדשה,
ובסוף,
סוף כל סוף,
אולי גם אני אמצא לי...
קצת מנוחה.