איך הוא הלך,
ילד של מלחמה,
כמה כאב, כמה אהבה.
איך ראיתי אותו הולך ונעלם,
איך היה, וכבר אינו קיים.
איך נתנו לו ללכת כך,
הרי זה שהיה לי החזק מכולם,
הרי זה שאותו אהבו כולם.
איך נתנו לו להיקטף כך,
ילד, ילד של מלחמה.
איך אמא צעקה, כאבה ובכתה,
איך אבא ילל ובכה.
איך מתה נשמת משפחה צעירה,
בגלל מות הילד, ילד המלחמה.
לא תשרור נפשו עוד בין החיים,
לא יטייל עוד לבדו בשדות הפורחים.
לא יראה עוד את אור האהבה,
לא ייגע עוד באור החיים,
כי הוא, ילד של מלחמה.
אז הוא שם מטייל לו ברחבי השמיים,
שם בין אורות הכוכבים.
חיה נפשו בין הצללים,
ולבו נותר בין כתלי החיים.
אך לפחות יודעת אני,
שהוא איננו עוד ילד של מלחמה,
אלא ילד שנלחם בעבר,
ועכשיו נח עם זכר,
באהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.