את תהי האור בצד האפל שבי.
את תהי
האור.
את תפציעי לאיטך, שם -
ותראיני מחייך,
סתם.

את תהי החום בצד הקפוא שבי.
את תהי
החום.
את תפשירי לאיטך את הקרח,
שנפשך החמימה
תמיס בי,
תמימה.

את תהי הקשת שזורחת בצבעים.
את תהי
הקשת.
את תניסי את האפור,
שמילא אותי בקור -
ותאספי את הדמעות,
שנופלות בי,
שנופלות.

את תהי העצב שיחזור אליי תמיד.
את תהי
העצב.
כשאין כוח למלים,
כשלכאב יש שלטון,
כשאגווע שם לאיטי,
את תמיד תהי
איתי,
איתי תמיד.