עמבלי גוטמני / עד הבשורה |
החל מתופסת ועד מחבואים.
שהתבגרנו קצת יותר נשארנו חברים טובים,
היינו ממש כמו אחים,
בגיל הנעורים יצאנו ביחד,
אהבנו אחד את השני מאוד.
ועכשיו שאתה נכנסת לחדר הניתוח
בלי להגיד מילה
בלי לשתף
אני הרגשתי בודדה עם הכאב,
וכשיצאו עם הבשורה
שאתה כבר לצידי לא תהיה
הרגשתי ממש
כאילו אני מתתי בעצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|