פעם כשהייתי קטן חשבתי שיש לי מפלצות בארון ושדני שובבני הוא
הדבר הכי זוהר בהוליווד.
היום, כעבור כחמש עשרה שנה אני כבר מבין שלדני אין סיכוי בגלל
שהוא לא זכאי לקבל שתלי סיליקון כחלק מהחוזה שלו עם חברת
ההפקות ובקשר למפלצות בארון הבנתי שבכל ארון ממוצע מסתתרים כמה
כאלה.
אמא שלי טוענת שאני ילד שמסרב לגדול וחברה שלי מנג'סת לי שאני
מתנהג כמו שמוק זקן.
כשסיימתי תיכון חשבתי לעצמי אייך חיי יראו כשאני באמת אגדל
,באותו הרגע הכל היה נראה כל כך זוהר ,כל כך הרבה אפשרויות,
חלומות, אבל עכשיו בגיל 25 אני מתחיל לאט לאט להגיע למסקנה
שהחיים הם רצף אחד גדול של שיעמום ,היות שבעוד אתה נשאר אותו
האדם בשינוי קל של כמה קילוגרמים וסנטימטרים ,סביבך העולם
מסתובב על צירו ועם כל סיבוב אתה מגלה כמה שהוא משתנה ועד כמה
אתה לא עומד בקצב שלו.
אני זוכר שפעם אמרתי לעצמי שבטח כשאני אגדל אני אבין את
המבוגרים ,אבל הם עדיין נראים בעיניי כיצוריים המוזרים ביותר
שהיקום יכל לברוא.
עכשיו השכן מעליי שם בפול ווליום את הדיסק החדש שראיתי אותו
קונה במרכזית :אוסף הלהיטים האלקטרונים מכל הזמנים. אני מתרווח
בכורסא ובראשי סובבים להם צלילים שמזכירים לי את הקולות שהיו
מגיעים לאוזני מהמפעל למתכות שהיה פעם ליד הבית שלי רק בקצב
יותר מהיר וצורות שמזכירות לי את הקליידוסקופים האלה שהיינו
מכינים בשיעורי יצירה בבית הספר היסודי .
אני מחכה לחברה שלי שתבוא ונצא לשתות בירה בפאב השכונתי , היא
שוב מאחרת, ככה זה עם בנות ,בנות זה דבר שלא משתנה גם לא כעבור
1000 שנה ,טוב אולי חוץ מהאלה ששיננו כבר בעל פה את הדרך
מהביית שלהן למנתח הפלסטי .
צלצול בדלת. הגיע הזמן. לא מעיר לה על האיחור, גם ככה זה לא
עוזר אף פעם. מחמיא על הבגדים, למרות שהיא לבשה את השימלה הזו
ב 5 הפעמיים האחרונות שיצאנו, ככה זה עם חברה, לרדת עליה אי
אפשר, וגם לרדת לי היא לא רוצה.
הליטר השני של הבירה כבר מחלחל בתוכי ,מזל שאני לא צריך לנהוג,
כבר 3 בלילה, מחר עבודה ,כוסעמק אני מרגיש כמו ילד ביסודי
שמשכנע את אמא שלו שתיתן לו לא ללכת לבית ספר רק כדיי שיכול
לישון עוד אייזה שעתיים. יאללה סוגרים את הערב, טיפ למלצרית
ועולים על הקטנוע . סוף סוף הביית ,המיטה ,השעון המעורר שמכוון
ל 7 בבוקר. עכשיו רק מקלחת ולישון, להתעורר מחר ליום חדש
וישנוני במשרד תיווך, מול לקוחות שעלו לפני שנה מאתיופיה
ומחפשים אייזה וילה ברמת אביב ג', ככה זה עם אנשים ,הם יודעים
ששום דבר לא יעזור, שהם לא ישתנו ,וגם לא האחרים, אבל משום מה
הם עדיין מנסים כל כך חזק ליצור את האופוריה הבלתי אפשרית הזו
שמכרו להם עוד על הקופסאות של הרמדיה בתמונה של התינוק . |
