[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שיר אופק
/
ילדה קטנה

היא הייתה קטנטנה, הרבה יותר קטנה מכל אחת אחרת. לא דרדסית או
גמדה, סתם ילדונת קטנטונת שכזו.
ההורים שלה היו גדולים, וככה גם שאר המשפחה, וכל החברים
והחברות שלה. כולם היו גדולים ורק היא קטנה
היא הייתה צריכה למצוא כל מיני שיטות איך להסתדר בעולם הרבה
יותר גדול ממנה, והיא למדה לנצל את גודלה הקטן לדברים שאנשים
גדולים לא יכולים לעשות, היא תמיד הייתה שונה מכולם. למשל:
במקום לקחת מפתח של הבית - היא פשוט עברה דרך חור המנעול, או
כשהיא שיחקה מחבואים עם החברות שלה, וכולן היו מתגלות מייד כי
הן היו כל כך גדולות והתחבאו תמיד באותם המקומות, היא הייתה
מתחבאת בתוך קופסאת שימורים ריקה או מחילה של עכבר שאף אחד לא
הכיר חוץ ממנה ומהעכבר.

אבל לאט לאט היה לה עצוב להיות הקטנה היחידה. נמאס לה להיות
שונה מכולם, חריגה, קטנטנה בעולם של גדולים.
היא רצתה לגדול, רצתה יותר מכל דבר אחר.
את כל זמנה היא העבירה כשהיא רוצה לגדול. היא הפסיקה לאכול,
לשתות, לישון, לשחק ... כל מה שהיא יכלה לעשות היה לרצות,
לרצות להיות גדולה כמו כולם.





אתם יודעים איך מדי פעם, כשיש הרבה מזל ורוצים משהו          
באמת- באמת , ואז זה קורה.
ככה זה היה אצלה.
היא כנראה הייתה קטנטנה עם מזל וכוח רצון מאוד מאוד גדולים,
בוקר אחד - היא באמת גדלה.





עכשיו היא הייתה גדולה ממש כמו כולם, והיא כל כך נהנתה לעשות
את כל הדברים הרגילים שהגדולים עושים כל יום, בלי כל הדברים
הקטנים שהיא עשתה כשהייתה קטנה.

אבל עכשיו כשהייתה גדולה, היא כבר לא יכלה להתנהג כאילו היא
קטנה, היא לא יכלה להשאיר את המפתח בבית - היא הייתה גדולה
מכדי לעבור דרך חור המנעול,והיא כבר לא יכלה להתחבא במחילות עם
העכברים, העכברים עכשיו פחדו ממנה, היא הייתה גדולה מדי
בשבילם.

היו עוד דברים מעצבנים בלהיות גדולה, דברים שכולם תמיד עשו
בתור גדולים והיא אף פעם לא עשתה בתור קטנה. היא חשבה שזה
משעמם, כולם פשוט עשו את אותו הדבר, לא היו עוד את אותם הדברים
הקטנים המיוחדים רק לה, דברים שהמציאה במוחה שאולי לא היה גדול
אבל היה שונה. הוא לא היה כמו כולם.

היא רצתה שוב להיות קטנה. כל כך רצתה שלא עשתה שום דבר אחר.
לא אכלה, שתתה, ישנה, שיחקה ... רק רצתה.
אבל למרות שכל מה שעשתה היה לרצות כנראה ילדה גדולה כמו כולם
לא יכולה לרצות מספיק חזק, לא כשזה נוגד את מה שכולם רוצים.
הרי אנשים גדולים חושבים כמו כולם. הם לא יכולים אחרת.
כנראה היו לה מזל וכוח רצון די קטנים, למרות שהיא עצמה הייתה
ילדה גדולה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"סלוגנך נשלח
לעיון, לשפצור
ולמחזור"
מסביר את כל
הסלוגנים ששלחנו
ולא ראינו
שוב!...

אחד שמנסה לחשוף
את תככי המערכת


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/8/01 8:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שיר אופק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה