שוב אני והחדר נפגשים
שנינו נראים כל כך אבודים
כותב לך עוד מכתב
שלא ישלח, זה לשנינו מוטב
חושב עלינו
על אנו שנינו
כותב כותב ושוב בוכה
להיות שוב איתך כל כך רוצה

הקרבתי את כולי עבורך
לא היססתי בקשר ללמה ואיך
אומרים שהטוב תמיד מנצח
אז למה לי הוא שוב בורח?!
לא בקשתי הרבה
רק עוד חיוך מרוצה
אבל את שוב בוגדת
ורק עוד לומדת

נזכר ברגעים שהייתי לידך
מתגעגע לחום גופך
תמיד הזכרת לי שיש לך תשוקה
ושזה הכול חוץ מאהבה
כל כך רציתי שדברים אחרים יקרו
רציתי עוד להגיד המון דברים שלא נאמרו
אבל את בי התעללת
ממש גם בלבלת

את משקרת לי בלי הכרה
ועושה את זה דווקא לא רע
התקוות ממני כבר נעלמות
ורק הדמעות ממשיכות וזולגות זולגות
את השחור תמיד מלבינה
אותי לא מבינה
ליבי בחר בך
כל כולי רוצה רק אותך

בי את מביטה
וכבר בוכה
אז תפסיקי לבגוד
ואל תבכי עוד
איהיה איתך ברע ובטוב
ולא אתן לך לחוש במכאוב
ידוע שאת אוהבת אותי
אז תברחי איתי

ושוב נזכר ברגעים נוספים שהייתי לידך
כבר מכיר בריח שיערך
תמיד הזכרת לי שיש לך אהבה
ושזה הכול חוץ מרגש עלוב של תשוקה
אך עדיין יש דברים שלא נאמרו
על מנת ששינויים לא יקרו
אני עדיין חי בבושה
אבל לי זה  לא אכפת כל עוד זאת אהבה

נברח למקום שבו לא יכתיבו
שבו רק יקשיבו
הצהרתי לעולם על אהבתי אליך
שאני רוצה להזדקן בזרועותיך
בואי נסתכן
נתחבא בביתו של השכן
ובזמן שאת תקראי לי בעלי
הוריך יאלצו להכיר בי