יום אחד יצאתי לגינה,
וראיתי פתאום תופעה משונה,
עץ שעליו צומחים כובעים,
בכל הצורות, בכל הצבעים.

"בואו תראו כובעים על העץ?"
"כובעים? על עץ? אתה מתלוצץ!"
"לא, אני לא, תסתכלו בעצמכם,
אם לא תראו זה הפסד שלכם."

"וואי הוא צודק! בואו לראות!
חבל על הזמן! זה יכול להיות?"
עץ הכובעים התפרסם בכל העיר,
ואין מישהו אחד שאותו לא הכיר.
ומאז אותו עץ ממש מפורסם,
בכל הארץ, בכל העולם.

אבל העירייה החליטה כחוק:
את העץ נכרות ולא בצחוק!
העץ מסוכן, וודאי מכושף,
מסוכן לזקן, מסוכן לטף,

ולמרות שביקשתי ובכיתי המון,
כרתו את העץ ביום ראשון,
אהבתי את העץ, וגם את כובעיו,
חבל שהוא כבר לא נמצא עכשיו.

בשבילי העץ היה כמו חלום,
שהתגשם,
ופג, היום.
עץ הכובעים היה מיוחד,
כמו סוכריה,

או עץ שוקולד!!!