שוב מגיע הצל,
מסתיר לי את השמש,
הראש שוב משתולל,
רוצה לחזור שוב לליל אמש.

יש הרגשה של אבל חזק,
יש תחושה של החמצה,
כאילו ילד קטן ביקש ממתק...
ובמקום זאת קיבל פצצה.

הדמעות לא זולגות,
הלב מתחיל להתפורר,
להיות או לא להיות?
להיות! וכמה שיותר מהר.

שוב ענן אבק,
מסתיר את העננים,
שוב יש רגש חזק,
שאין תשובה לשואלים.

יש תחושה מוזרה שמשהו אכזר,
מחכה, מצפה שנמעד,
כעת מאוד מפחיד, חשוך ולא מואר,
מחכה שנהיה לבד.

הדמעות לא זולגות,
הלב מתחיל להתפורר,
להיות או לא להיות?
להיות! וכמה שיותר מהר.