[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סתו בנעמי
/
מהעבר

רק לפני יומיים ידעתי שאני אוהבת אותו. רק לפני יומיים הרגשתי
אותו. ועכשיו, אני באוטובוס, בדרך לטיול השנתי. אני יודעת שהוא
באחד מהאוטובוסים ליד. כל האוטובוסים כבר נסעו, רק שלנו עוד
נשאר. ולאחר כמה דקות גם האוטובוס שלנו החל לנסוע. בדרך, כמו
תמיד כשאני נמצאת עם הכיתה שלי באוטובוס, השתוללנו, שרנו,
צעקנו. ולאחר שהתעייפתי, התיישבתי וחשבתי. לא שמתי לב בכלל,
אבל מישהי התיישבה לידי ושאלה: "מה את מחייכת?". פתאום הפסקתי
לחלום וראיתי אותה יושבת לידי. הייתי כל כך מאושרת שהייתי
חייבת לספר הכל, את כל מה שאני מרגישה. והיא הקשיבה בחיוך,
ואני סיפרתי באושר הכל, לא חסכתי פרט.

לאחר שיחות ארוכות ועוד קצת בלאגנים, האוטובוס הגיע. וטיילנו
קצת, ואז, כששמעתי את המורות אומרות שעכשיו נלך לאכסנייה, הלב
שלי דפק במהירות, ידעתי שאני אפגוש אותו. לאחר נסיעה קצרה
הגענו. אני ושלושת הבנות האחרות התמקמנו בחדרים, ואז הוא שלח
בפלאפון הודעה שהוא בחדר 6. אני וחברה צעדנו לעברם. נכנסנו
לחדר, וכבר החברים שלו התחילו להשתגע. הוא הסתכל עלי וחייך.
חייכתי בחזרה. הלכנו לעבר המיטה, ולא התייחסנו לאחרים. כמה
אנשים יצאו ונותרנו רק שנינו.

הוא נשכב על המיטה, והביט בי, מחכה. התקרבתי אליו ונפלתי
לזרועותיו. הוא חיבק אותי חזק ונישקתי אותו נשיקה קטנה על
שפתיו. רציתי להניח את ראשי על חזהו, אבל הוא נישק אותי נשיקה
מלאת תשוקה. הלשון מעט היססה בהתחלה, אך היא התרגלה, והפגינה
ביצועים לא רעים. השפתיים המלאות הרעיפו אהבה. והידיים שלי
ליטפו את צווארו ונכנסו אל שיערו. כששפתיו התרחקו משפתיי,
נישקתי לו את הצוואר, והוא עצם את עיניו. הנחתי את ראשי על
חזהו, והוא העביר את אצבעו על לחיי. אמרתי לו שאני אוהבת אותו.
הוא אמר שגם הוא אותי. ואז פחדתי. לאבד אותו, להתרחק ממנו.
ואז כשהוא בדק שהחדר ריק והלך לנעול את הדלת, משכתי בחולצתו
ונישקתי את שפתיו ארוכות. הוא ליטף את שערי וצחק. הוא נעל את
הדלת, ואמר: "את לא הולכת לשום מקום". נשכתי את שפתי. אף פעם
לא רציתי כל כך להיות עם מישהו.

קמתי אליו וחיבקתי אותו. הוא תפס אותי ומחובקים נפלנו יחד על
המיטה. העפתי מבט מהיר בשעון והבנתי שהשעה מאוחרת, והמורות
הקציבו לנו שעה. מלמלתי בין נשיקותיו "צריך ללכת"... אבל הוא
אמר שאני לא הולכת לשום מקום. ידו החלה מגששת, ונוגעת, והמשכנו
להתנשק בפראות. ואז הוא עצר. פתאום. ושוב אמר לי כמה שהוא אוהב
אותי, ואז רק שכבנו ככה. מחובקים, מאוהבים, בתחילת הדרך.

אז, הכל היה טרי. חדש. וניצלנו כל רגע שיכולנו. אני לא אשכח את
הרגעים האלו. מאז השתנו הדברים. השתנו יותר מדי. אבל אני לא
מצטערת על כלום, לא על הרגשות ולא על המעשים. אסור להצטער על
אהבה אמיתית. איך הכל השתנה. עכשיו רק נשארו הזכרונות. אותך לא
אשכח אף פעם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איזו פדיחה.
במקום להקליד את
הסלוגן כתבתי
אותו על המסך
במארקר. נקווה
שזה יעבוד.

אחד שהולך לחטוף
מכות רצח מאחיו


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/9/04 20:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סתו בנעמי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה