השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת והשמש הייתה עדיין בצבע השני.
צעדתי לכיוון האגם כשאוזניי דרוכות לרחשן של חיות חסרות מזל
שיסיימו את היום על צלחתי.
העשב הרמוס בגסות ומספר ענפים שבורים בדרך רמזו לי על המצאותה
של קבוצה קטנה באזור.
עקב היותו של היער גבול טבעי של 3 אזורים נדרכתי וידי התקרבה
אל ניצב החרב.
בדקתי גם את שימונה של הקשת ומספר החיצים באשפת החיצים.
כשהתקרבתי אל האגם נתקלתי בחרב קצרה ובבגדים מוטלים בסמוך לה
ואז ראיתי אותה.
היא התרוממה ממי האגם.
זרזיפים דקיקים של מים קלחו משיערה הכהה כלפי מטה.
עורה הכהה בהק אל מול אדמומיותה של השמש.
צלקת קטנה נמתחה מכיוון כתפה השמאלית לאורך השד בסמוך מאוד
לאזור הלב.
היא הבחינה בי ועינייה נמלאו שנאה ורשפו לעומתי.
היא צעקה משהו לא מובן בכיווני וכשראתה שאינני מצליח לקלוט
עברה לשפה המדוברת.
"מה 'תה בוהה בי שוכן עצים מטונף?"
"'תה רוצה להרוס את 'תי?"
"זרוק ת'חרב שלי ותלחם מולי כשווה מול שווה או שאתה פוחד ממני,
חחח יצור היערות המטונף פוחד מאלסיטי הקטנה..."
לא עניתי לה והיא רק נמלאה ביותר זעם.
"'תה רוצה קודם להשתעשע ואז להילחם בי טינופת? אני לא שעשוע
וגם בלי החרב אני אהרוג אותך."
אוזני קלטה לפתע רחש נוסף.
סובבתי את עיניי וראיתי 4 אורקים מתקרבים בכיווננו.
לאחד מהם היה פרצוף זאבי עם ריר שנוטף בזווית הפה, השני היה
בעל פרצוף של חזיר בר וקישט את צווארו במחרוזת של גולגלות
עכברים, לשניים האחרים היו קרני ראם.
בעל פרצוף החזיר הבחין בה וחיוך חזירי התפשט על פניו ואז הוא
הבחין בי.
הוא נבח משהו ושלושת האחרים שלפו את חרבותיהם.
הסתכלתי לכיוונם וראיתי את ראשי הראם וראש הזאב פוסעים בכיווני
ובראש החזיר פוסע בכיוונה.
בעל פרצוף החזיר גיחך ואמר בשפה המדוברת לכיוונה: "רוגבש עכשיו
להשתעשע איתך ואחרי שרוגבש מסיים איתך חברים של רוגבש להשתעשע
איתך ואחר כך להרוג אותך. אבל קודם חברים של רוגבש להרוג את
האלף שעומד שם ובערב נאכל שניכם."
הוא צחק צחוק מטורף וריר נזל משפתיו.
הורדתי מהר את הקשת מגבי ושיגרתי חץ לכיוון ראש הזאב שנפל
מחרחר.
בזווית העין קלטתי אותה עומדת חצי מפוחדת וחצי זועמת במים.
שלפתי את החרב והתקדמתי לכיוונם של שני ראשי הראם.
שניהם חירחרו משהו בשפתם הלא מובנת ורצו לעברי בחרבות שלופות.
אחד מהם רץ יותר מהר והסתער עם חרבו קדימה.
בלמתי אותו והשארתי חתך מדמם על פרק ידו.
הוא הסתכל לרגע בתדהמה ואז הסתער עם זעם בעיניים לכיווני תוך
שהוא מנופף בחרבו בפראות.
הדפתי את ההתקפה שלו והשארתי שוב חתכים ליד הצלעות שלו
ובפניו.
בינתיים הגיע אליי גם ראש הראם השני והצטרף לחברו.
הם תקפו בפראות והצליחו להשאיר חתך קטן בכתפי אך באחת מההתקפות
שלהם הצלחתי לנטרל אחד מהם ע"י חתך בברכו שהשאיר אותו שרוע חסר
אונים על הקרקע.
השני היה פחות יעיל עם החרב ולאחר 3 דקות נפל כשחרבי נעוצה
בבטנו.
הבטתי לכיוון האגם וראיתי אותה מנסה להתנגד לראש החזיר, הוא
התרגז ושלף את חרבו.
החרב התקרבה לכיוונה והוא אמר לה: "עכשיו את לעשות מה רוגבש
אומר או שרוגבש לחתוך לך ידיים ואז להשתעשע בך".
מתחתי שוב את הקשת ושיחררתי חץ שעבר מקצה אחד של צווארו לכיוון
השני.
הוא הסתובב לכיווני וראיתי אותו מתאמץ לנשום.
זרם דם פרץ מפיו וקלח לאורך צווארו והוא נפל לתוך המים.
התקרבתי לאורק שנותר שרוע על הקרקע אוחז בברכו ובאבחה אחת
גאלתי אותו מייסוריו וכרתתי את ראשו.
ניגבתי את הדם מהחרב על בגדיו והחזרתי אותה לנדן.
ראיתי אותה עומדת ורועדת מעט אך עם מבט של הקלה בעיניים.
היא הסתכלה לכיווני ומבט השנאה שהיה שם התחלף במבט של תודה.
היא חייכה אליי.
"אז 'תה לא יצור יערות מטונף כמו שאתה נראה".
לא עניתי.
היא החלה להתקרב לכיווני.
"'תה הצלת אותי מהאורק המבחיל הזה, אני רוצה להראות כמה אני
מודה לך"
היא חייכה חיוך מפתה ומבט מתחנחן נראה בעיניה.
מקרוב היא נראתה אפילו יותר נאה ממה שנראתה מרחוק.
היא נצמדה אליי מתחככת בי.
היא חיבקה אותי והצמידה את שפתיה לאלה שלי.
נישקתי אותה עד שהרגשתי דם על שפתי.
היא התרחקה מעט שמבט המום על פניה וצנחה לקרקע כששני פגיונותיי
נעוצים בצידיה.
אנחנו בכל זאת אויבים - אני אלף עצים והיא אלפית אפלה...