[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ב. אורן
/
מפגש מקרי

הוא ראה אותה עומדת שם ונועצת בו מבטים.
העיניים שלהם נפגשו ולרגע הוא ראה שם משהו מוכר.
הוא ניגש אליה והישיר מבט אל עיניה החומות.
משהו בהן נראה לו מוכר, המבט החם הצורה המיוחדת.
הוא שאל לשמה.
"אני מורן", היא ענתה.
"נעים מאוד, דורון" הוא הוסיף חיוך.
היא חייכה בחזרה.
"אנחנו נמשיך לעמוד כאן כל הערב?", שאלה
"מה דעתך על איזו כוס של יין?", ענה בחזרה.
"בכיף" היא ענתה והחלה לצעוד אל הבאר.
הוא פסע אחריה מסמן לחבריו שלא יחכו לו.
על כוס של יין הוא החל לספר לה על עצמו והתעניין גם לגבי
עיסוקיה.
כשראה סימני שעמום על פניה סיפר לה על עיסוקו
"אני סוכן דוגמניות", הוא אמר
הוא ראה זיק קטן ניצת בעיניה.
"אולי נרקוד קצת?" היא שאלה ומבלי להמתין לתשובתו קמה והחלה
לפסוע לכיוון הרחבה.
הוא קם אחריה.
על הרחבה התנגנה מוסיקת האוס רועשת והתקליטן צפה בעיניים
מזוגגות ברוקדים המיוזעים תוך ניגון הסט שלו.
הוא ניסה להגיד לה משהו אך היא סימנה שאיננה שומעת דבר.
הוא נצמד יותר אך היא סימנה שעדיין איננה שומעת.
הוא נצמד אליה מריח את ניחוח הבושם שלה.
ניחוח הבושם שעלה באפו סחרר אותו מעט.
הוא זכר במעומעם את ריח הבושם אבל לא ידע לאן לקשר אותו.
הוא זכר שאהב את הריח במיוחד.
הוא נדהם כשלפתע הרגיש את לשונה בתוך פיו ונסחף לתוך נשיקה של
5 דקות.
"חם פה, אתה לא חושב?" היא שאלה.
הוא הנהן בהסכמה.
הוא לקח את ידה והלך איתה לצד.
"מה דעתך שנקפוץ אלי לראות כמה בוקים?" הוא שאל.
"בשמחה" היא ענתה.
הוא סימן לחבריו שהוא הולך וראה את החיוכים מתפשטים על פניהם.
בדרך לדירתו הוא בחן את קימורי גופה תוך שהוא מסתכן כמה וכמה
פעמים בפגיעה בפחי אשפה או הולכי רגל.
הוא שלח יד אל ברכה והסיט מעט את שמלתה.
היא חייכה אליו בביישנות.
הוא החנה את מכוניתו והלך לצד השני לפתוח את הדלת.
הוא פתח את הדלת והוליך אותה לכיוון המעלית.
"על איזה כפתור ללחוץ?",היא שאלה כשהגיעה המעלית.
"תלחצי על 6" הוא ענה.
הם יצאו מהמעלית והלכו לכיוון דלת הכניסה.
הוא נכנס למטבח והרתיח את הקומקום.
"עם כמה סוכר את שותה?",הוא שאל.
"אחד",היא ענתה.
"את רוצה לראות את הבוקים?" הוא שאל.
"אני מעדיפה שתראה לי את הדירה" היא ענתה.
הוא החל להראות לה את הדירה.
כשהגיעו לחדר השינה שלו היא דחפה אותו לכיוון המיטה.
"אולי ניגש לעניין?", היא שאלה.
הוא הופתע מעט, אבל קיבל את ההצעה בשתי זרועות פתוחות.
הוא הוריד את שמלתה וגילה שהיא לובשת רק תחתונים.
היא קרעה ממנו את החולצה בפראות והחלה להוריד ממנו את
המכנסיים.
הם התעלסו בפראות במשך כחצי שעה ואז נחו.
"מה דעתך על קשירות?",היא שאלה.
הוא לא היסס לרגע בזכרו את חצי השעה הקודמת.
"אני בעד מתוקה", הוא ענה.
היא קשרה את ידיו ורגליו למיטה, ולאחר מכן קמה וחיפשה משהו
בתיקה.
"לאן את הולכת?", הוא שאל.
"אני לא הולכת לשום מקום", היא ענתה.
"אז למה את שם?" שאל שוב.
"את אושרת אתה זוכר?" היא שאלה.
"אושרת? על איזו אושרת את מדברת?" הוא שאל הוא ראה ניצוץ זעם
בעיניה.
"אושרת היא אחותי" ענתה לו.
"או לפחות היא הייתה, עד שהיא פגשה אותך" היא אמרה.
לאחר הפסקה קצרה שבה ראה דמעה מנצנצת בזוית עיניה היא הוסיפה
"לפני כשנה היא הכירה אותך, היא התאהבה בך והסכימה לכל השטויות
שלך עד שזרקת אותה חודש וחצי אחרי זה".
"עכשיו אני נזכר בה", הוא אמר, "מה שלומה?"
"היא התאבדה, לא יכלה לשאת את הכאב, את הכאב שבאובדן התמימות.
היא סיפרה לי לפני שהתאבדה על ההשפלות שעברה ממך על יחסי המין
שאילצת אותה לקיים עם חברייך, על 3 חברים שלך בערב אחד כשהיא
קשורה ועוברת מסכת השפלות ומכות",היא אמרה ביובש.
הוא ראה להב מנצנץ בידה.
"אתה עומד להתאחד איתה עכשיו. תמסור לה שאני אוהבת אותה" היא
אמרה.
הדבר הבא שהרגיש הוא שתי דקירות...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"חררררררר
באררדאוחחח
חחחחחחרררר
ררראאאאאאא."

מתוך "מילותיו
האחרונות של
שמואל
איציקוביץ' כרך
ב'."


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/9/04 9:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ב. אורן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה