אני יושבת בחלון ומסתכלת בשמיים

מסתכלת על השקט והשלווה שמתרוצץ שם למעלה
מסתכלת על איך שהאהבה לא משפיעה כמו פה למטה.
מסתכלת איך ענן בתוך ענן משתלב לו בין רגע
ואיך שהשמיים שקטים כמן אי בודד, הים, והטבע.

אני רואה יונים עפות, חופשיות
להקות של ציפורים שם למעלה מצייצות
ואני פה למטה לכודה ואינה חופשייה
אולי אני מצייצת על ענייני האהבה.

מצייצת על איך שהאהבה יכולה להיות מרה
מצייצת על איך שהאהבה יכולה להיות מתוקה
כל הרבה סוגי אהבה, וישנה בי אהבה בלתי מוסברת
זמן רב בי היא לא נתגלה, היא מתחבאת ומוסתרת

כאשר אתה מביט בעיני ברגע של אמת
המציאות עולה על כל דמיוני ודמיונך
ואז המילים שכל אחת מהן בי מבטאת
המילים האלו אומרות: "אני רוצה לאהוב אותך"

נשאלת השאלה האם זאת אמת או סתם המצאה
כי כשמדובר באהבה- לעשות הכל היא יכולה
לכן הייתי רוצה להיות ציפור חופשייה מבלי להכיר את האהבה
לכן הייתי רוצה לנדוד שקטה שלווה, מבלי להיפגע

לדעת שאתה אוהב אותי כמו שאני אותך באותה מידה
יהיה חלום או סיוט שאולי כן ואולי לא ניתן להגשמה

האהבה שלי מסתתרת בתוכי
מי יודע אם אתה באמת אוהב אותי?
מי יודע האם זאת אמת או המצאה?
מי יודע אם זאת סתם הרגשה?
רק אתה יודע אם בתוכך מתקיימת אהבה...