בלילה מאוחר, שכולם ישנים,
ירח זורח בין המון עננים.
כאשר מבין הבתים צרצרים מנגנים
ובתוך עריסה תינוקות ישנים.
אני נודדת בין רחובות,
מקווה להגיע לארצות רחוקות.
מהלכת בשקט בין אדמה וכוכבים,
צופה בהמון אנשים ישנים.
השקט עוטף מכל כיוון שיש
ולמרות הקור מרגישה כמו אש.
מטיילת לבד בין המון דרכים,
תוהה וחושבת על החיים.
מדוע אני פה?
ואיפה כולם?
ואיפה הוא המקום המושלם?
מסתכלת למעלה, אל הירח
והוא, אלי, בחיוך זורח.
מדוע רק הוא השוכן במרומים
מתייחס אלי כשווה בין שווים?
וכשהשחר מפציע, עם ציוץ ציפורים,
נעלמת אל מול רחובות סואנים.
נודדת הרחק עם הכוכבים
רוצה לדעת מה קורה בחיים,
ולהמשיך לטייל את טיולי השקטים.





כשהייתי קטנה יותר הייתי עושה עם חברה שלי טיולים ליליים כל
פעם שהיא הייתה אצלי, ואז חשבתי על הטיולים האלו ויצא שיר.