הרחק אי שם במקום נסתר
יושבות רוחות.
רוחות העבר.
יושבות וצופות על העולם,
רואות איך מסתדרים כולם.
מרחפות בין המון אנשים
ונותנות שלווה להמון אחרים.
מבקרות את גופותיהן הישנות
ומסבירות הכל לרוחות חדשות.
אין הרבה שיכולים לראות,
לשמוע או להרגיש את אותן רוחות.
יש אנשים שלא מאמינים שיש רוחות,
אך אני יודעת שהן קיימות.
אני מרגישה אותן בין אלפי אנשים,
כמו רוח רגילה, שעושה נעים.
בלילה אני חושבת
מה הן עושות כל הזמן.
אותן רוצה לשאול.
רוצה לדעת ממש הכל.
רוצה לשאול האם כדאי
לבוא אליהן, או אולי...
בינתיים מנסה, מנסה בלי סוף,
לשאול אותן איך יהיה הסוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.