עוז אביבי / סתיו |
רק קיץ וחורף.
אין מתינות ויופי של אביב
ליבלוב של ידידות
שלוה של הפריחה.
השמש לא לוטף
מלהט עד חורמה
ואחריו מתדפק חורף
השוטף שבבי זוהמתו
מנקה ומטהר עד אין שריד
לרגש או כאב.
אבל עתה תוגה זו בליבי
עצבות קלה כאצבעות
המצבטות בחביבות לב,
הרוח הקרירה ושקט של תשרי,
ודאי הינם בניו של סתיו
ואם של סתיו, היתכן
- כי בעתיד -
אולי יהיה אביב?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|