מכירה אותך שנים
ופתאום אתה נוגע
מכירה אותך תקופות חיים
ופתאום אתה מגיע
בוגר יותר
גדול יותר
רוצה יותר
ואני הכרתי אותך.

הכרתי אותך שנים
ופתאום אתה ביקשת
הכרתי אותך תקופות חיים
ופתאום אתה התעוררת
בוגר יותר
גדול יותר
רוצה יותר
ואני חשבתי שאני מכירה.


זה היה כמו תמיד.
אני, אתה, עודד ורינה
ישנים בחדר שלי, על המיטה הגדולה
חברים הכי טובים
אפלטונים כמו תמיד
אני נרדמת כמעט אחרונה
רק אתה עדיין ער חושב מחשבות
זימה!


מרגישה שפתיים מוכרות
ופוקחת עיניים
פתאום אני רואה אותך מולי
מנשק אותי יד על השדיים
מזיזה אותך באדישות
לא בטוחה אם זה חלום
לא בטוחה שזאת לא המציאות
וחוזרת לישון
חושבת: "זה לא כלום".


שוב נפגשים, חלף לו שבוע
הפעם במקום שלנו
יושבים ארבעה
עכשיו מהוססת, לא מבינה
כי בדרך לשם סיפרת לי
שאותו לילה לא היה דמיון שהכל קרה
יש לך רגשות, כך מסתבר, לא של אהבה
תשוקה, נו... רגשות של גבר.


ועכשיו יושבת כאן מנסה לעבד
את כל מה שסיפרת לי
זה לא קרה באמת
הרי אני מכירה אותך שנים
מכירה אותך תקופות חיים
זה לא יכול להיות אנחנו ידידים
הכי טובים אפלטונים.