עננים ללא חוטים
תלויים באויר
עצים עירומים
עומדים לפי פקודה
הולכים בשורה
שסופה לא ידוע

סופת שלגים
סערת רגשות
קור מהשמיים
בצורת טיפות מים
אין אור בקצה
הכל לבן

הכל קר
מבפנים נשבר
מבפנים קפא

סגורים בתוך ריבוע
חם בבתים
בזכות מיליוני אנשים
עומדים כחיילים
לא מודעים לבפנים
את דרכם לא מוצאים

צעקות, זעקות, נשמות
אבודות, מחפשות
לא מוצאות,
אבוד לעולם והלאה
זה רק אני ואני
בלי שום כיוון






כתבתי את השיר הזה באמצע המסע לפולין...המסע נורא ריגש אותי
והעביר בי גלים של רגשות...הייתי חייבת להוציא את זה החוצה