[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שוב בוכה על הגורל הרע
אבל נותנת לעצמי סטירה,
כי כמה טוב לי בלב,
וכמה הכל יפה גם כשכואב,
כמה כולם אוהבים,
וכמה החיים יפים.

שוב מנסה להבדיל בין טוב ורע,
אך מתיאשת בסוף
כי מה הדרך לשמחה?
וכי למה לזרוק הכל ברגע של חולשה?
וכמה כיף לפעמים להיות עצובים,
וכמה קשה לפעמים להאמין בניסים.

אז שוב חושבת עליך וכואב,
ושוב יודעת שאולי אתה לא אוהב,
שוב שוברת את הלב וכבר נמאס,
שוב שואלת את עצמי ואין תשובה -
בשביל מה בכלל להיות פה?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אני בחורה,
אימבצילים!"


האיש האדום בצד,
בגילוי מזעזע


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/8/04 22:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נופר עדן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה