את הפרח האדום ביותר קטפת לי,
אמרתי לי לקחת אותו ועכשיו הוא רק שלי.
את הפרח טיפחתי, שמרתי אותו לעד,
בגלל שנתת לי אותו והוא לי מיועד.
כשנישקת אותי בשפתייך, הפרח האדים יותר,
כשליטפת אותי, עלי הכותרת פרחו מהר.
כשחיבקת אותי מהשורש יצא פרח,
וכשאמרת לי שאתה אוהב אותי, הבנתי שזה לא סתם צמח.
אך כשעזבת אותי, ונטשת אותי לבד,
נבל הפרח האדום שהיה לי מיועד... לעד! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.