ריח הבושם המתקתק שלה עדיין אופף את החדר, אבל היא כבר הלכה
כמו כולן. אמרתי לה שאני לא מסוגלת לישון עם מישהי באותה
המיטה, אז היא הלכה. זה התירוץ הקבוע שלי. לה, לכולן.
הוצאתי סיגריה מלברו אדום, והתיישבתי ליד הבחורה שתמיד עושה לי
עיניים. וזה לא רק היא, אלה כולן בוחנות אותך מכל כיוון. ואני,
אני מתה על זה. מועדון לסביות זה שוס. לקחתי אותה לצד ושאלתי:
"אפשר להזמין אותך למשקה?" היא חייכה אליי חיוך קולגייט מרהיב
ואמרה "בטח". בשניה הזאת הבנתי שהיא בעניין. כוס מרגריטה, והיא
בידיים שלי. יש לה יופי מיוחד, היא לא נראית לסבית. אני אוהבת
את הסוג הזה שמבחוץ הן סטרייטיות, אבל יש להן ברק כזה בעיניים,
שרק לסביות יכולות לזהות, ברק כזה שמעיד על היותן לסביות, דו
מינית או סתם בקטע. העיניים שלה בוהקות אליי בכחול, ואני נמסה.
זהו, החלטתי. אני רוצה אותה, ואולי לא רק ללילה אחד.

"הבית שלך... הוא מדהים את ציירת את כל הציורים האלה?"
"אכן... מה, אני לא נראית לך כישרונית?"
הראיתי לה את ציורי העירום הענקיים, שיש לי בחדר השינה.
"את מציירת רק בחורות ערומות?"
הא-הא, חייכתי אלייה והובלתי אותה לסלון.
"קפה?"
"למה לא..."
"חזק, חצי כפית סוכר" היא צעקה לי לכיוון המטבח.

רגע, "אל תכבי את האור". אמרתי לה שאני אוהבת לעשות את זה באור
מלא. היא הייתה נבוכה לכמה שניות, אבל זה עבר לה דיי מהר.
השפתיים שלה היו משהו מיוחד, עבות כאלה, כמו שאני אוהבת
נישקתי לה את הצוואר ואז מעט נשכתי. היא התחילה לעשות קולות
מעניינים. "את כל כך מוכשרת"... היא אמרה, ספק אמרה ספק צעקה.
אני לא ממש זוכרת. כמה שניות והיא כולה מסופקת עד אושר.
"וואו... את משהו. בטח כבר אמרו לך את זה?"
"כן... כולם"
"אממ... סליחה, כולן"

אף פעם לא שכבתי עם גבר. אני גם לא מוכנה לשכב עם גבר. אני לא
אתן למישהו את התענוג הזה של להרגיש מעלי, שהוא חזק יותר ממני,
שהוא חרמן יותר, שבלעדיו אני לא יכולה לגמור.
אז מה אם הסטיגמות של כולם על ג'ינג'יות הן לא רק סטיגמות
וג'ינג'יות, אכן, חרמניות. מילה מזעזעת.
הרבה גברים מתחילים איתי. הם כל כך מתלהבים לשמוע שאין להם
סיכוי איתי, כי אני לסבית. הם כמו זבובים מסביב לערימה של חרא.
גם אם מסריח שם, הם יישארו. ואז הם שואלים אם אני בקטע של
שלישיות או שאם אני אתן להם צ'אנס, הם יוכלו להפוך אותי
לסטרייטית. ואז הם מנסים להרשים אותי ומספרים לי על הכישורים
והביצועיים המדהימים שלהם. זה לא עובד עליי, זה רק עושה לי
בחילה.
שום הון שבעולם לא משתווה לאהבתי, אהבת נשים

ואם כבר מדברים על אהבה, אני לא מאמינה באהבה. מאז אותו היום,
שבו נשבר לי הלב לרסיסים, והייתי צריכה צריך לאסוף שבר שבר
מהריצפה ולנסות לחבר הכל מחדש באפס כוחות...
מכירה את זה? שאת בטוחה שהכל מדהים, והחברה שלך מעירה אותך
בנשיקות קטנות על הבטן
ומכינה לך קפה בבוקר ואומרת לך מילים יפות כאלה, שגורמות לך
לפרפרים קטנים שמתרוצצים בלי הפסקה בכל מקום... ואת מחייכת ככה
סתם, ואת מאוהבת. ופתאום באמצע החיים סתם ככה את מתחילה לשיר.
ולא משנה לך אם יש לך קול של מעשנת כבדה, את פשוט שרה לך ולא
אכפת לך שאת מזייפת. ובא לך לרקוד, למרות שזה כל כך לא את. ואת
מאוהבת, מאוהבת מאוהבת...

יאק.

זה היה ביום שלישי. חיכיתי ליום הזה כבר שבועיים, עד שסוף סוף
אני ודנה נוכל להיות ביחד יומיים.
כל אחת פינתה לעצמה את היומיים האלה מהעבודה וקבענו שנלך
בצהריים למסעדה, שהיא הכי אוהבת, ונאכל כמו מלכות, לא משנה כמה
זה יעלה. הגעתי אלייך הבייתה לפנייך. אח שלך אמר שאת מתעכבת
ושאני יכולה לחכות לך בחדר שלך. ישבתי על המיטה הכל כך נוחה
שלך, והמלאה זיכרונות והתמלאתי שמחה. נתתי לעצמי להניח את הראש
על הכרית שלך. הריח שלך עוד נשאר בה.
הרחתי אותו כמו מסניפה סם ושקעתי לי בפנטזיות סוערות עלייך.
ממממ... מה אני אעשה לך כשתבואי!!! אני שקועה לי בחלומות ואת
נכנסת לך לחדר, ולהפתעתך אני כבר שכובה על המיטה שלך,
מצפה לבואך. את מנשקת אותי נשיקה ארוכה ומחבקת אותי בידיים
החמות שלך. כמה שהתגעגעתי אליך. אבל מסתבר שאת לא הכי התגעגעת
אלי. ניסית להסתיר את זה בהתחלה, אבל מהר מאוד הבנתי שקרה
משהו. אני ישר מזהה שמשהו לא בסדר, זה חוש נשי שכזה. אני מכירה
אותך טוב מידי.
את מספרת לי על רונה, הבחורה החדשה שלך, ושאת חושבת להיפרד.
משקל של טון נופל עלי מאמצע שום מקום. אני נשמטת מידייך ונופלת
הכי חזק לאחור, חסרת אוויר, קשה לי לנשום. שברת אותי לרסיסים
ולקחת בדרך כמה חתיכות איתך, שמת אותן בג'ינס החדש שלך בכיס
הכי קטן עם הריצ' רצ'.

היום אולי שוב אלך לי לבר ההוא של הלסביות. יש מצב שאראה את
זאתי, שתמיד עושה לי עיניים ושאני עושה לה טוב. היום אשתה לי
וודקה רד בול במקום מרגריטה ואשחק ביליארד עם הבוצ'ות.
נגמרה לי הקופסאת סיגריות. טוב, כנראה שעכשיו אני הולכת לקנות
לי חדשה.