בחודש דצמבר 2005 עלו מניותיה של חברת "וודנמרקט" הישראלית
בכ-1645 אחוזים - הישג עצום ונדיר, אשר קרה זאת הפעם הראשונה
בהיסטוריה.
שנים לאחר מכן ניסו מדענים לפענח את הסיבה לעלייה האדירה
במכירות החברה, אשר רק כמה שבועות לפני זה מכרה את מוצרה
הראשון. למעשה, בתחום שבו פעלה חברת "וודנמרקט" לא היה שום
חידוש.
שנים עוד יותר רבות ניסו מדענים להבין מדוע הבעלים של החברה -
אשר זהותו לעולם לא נחשפה, מלבד בפני פועלי החברה הבודדים -
סגר את החברה והכריז על פשיטת רגל מספר דקות לאחר רגע השיא, בו
הרוויחה החברה מספר מליארדי דולרים.
היתה זאת תקרית שהסעירה את מדורי הכלכלה למשך שבועות - ובכל
זאת, מעולם לא הובנה.
היתה זאת טעות של ילד בן 12.

אדם היה די חכם יחסית לילד בן 12, ואפילו מאוד חכם יחסית
לבנאדם מבוגר - כי עם הזמן הרי אנשים נכנעים למוסכמות, נותנים
לחברה ללמד אותם לחשוב.
אחד הדברים היותר חשובים זה לא לתת לאחרים ללמד אותך לחשוב -
כי הם תמיד מלמדים אותך לחשוב כמוהם, ומה לעשות שרוב האנשים
די מטומטמים בוספו של דבר.
אדם הבין את זה, ובניגוד לרוב האנשים, החליט לעשות מה שהוא
חושב לנכון, ולא מה שהוא חושב שהשאר חושבים שלא.
זאת למשל הסיבה שאדם תמיד היה לוקח איתו קיסם שיניים לבית
הספר. לא היה לו לגמרי ברור למה - הרי הוא לא נהג לאכול שם שום
דבר, חוץ מארטיק לימון, כשהוא מצא כסף על הרצפה. אבל זה הרי
ממילא לא שוקל הרבה, אז הוא לקח את הקיסם.
וכך קרה שפעם אחת, כשבאמצע שיעור נתקע לשכן שלו לשולחן שניצל
בין השיניים, הוא ביקש ממנו את הקיסם.
אדם עשה מה שנראה לו נכון - לא טוב, לא הגיוני - נכון וזהו זה
- וענה: שקל אחד.
השני הסתכל עליו במבט נדהם, אבל המורה התקרבה והוא שילם את
השקל.
לקח לאדם כמה שניות לקלוט שהוא עשה טעות, כי הרי ארטיק לימון
עולה שקל וחצי, ולא שקל, אבל אז כבר היה מאוחר מדי.
זאת היתה המכירה הראשונה של אדם.
אדם חשב שאם הוא כבר מוכר משהו, יהיה נכון כבר לרשום את עצמו
כחברה. הוא קרא לעצמו "וודנמרקט".
כבר למחרת גייס לעצמו אדם את שני עובדיו הראשונים - שניהם
שכניו לספסל, שהיו נוכחים בעת המכירה.
ואז התחילו אדם ועובדיו להסתובב בין המסעדות והחנויות, ובכל
מקום שהחליט שיכול להיתקע בו משהו בין השיניים הוא הקים דוכן
קטן, דוכן למכירת קיסמי שינים.
שקל וחצי לקיסם. אדם למד מהטעויות שלו.
ומוקדם משחשב, הוא שכר מנהל מכירות, שזיהה את הפוטנציאל
שבעניין, ותוך כמה שבועות היו ברחבי כל העולם מכונות לממכר
קיסמי שיניים.
סוכן המכירות גם הנפיק את החברה בבורסה - על פי הצעת אדם -
לקראת הרווחים העצומים שצפה.
אך בעת פדיית הרווחים הראשונה,לפתע זינקו מניות החברה.
מיליארדי דולרים זרמו אל החברה מכל רחבי העולם.
ובמרכז ניצב לו, המום, מבלי שום מושג איך הגיע למצב שכזה,
אדם.
כביכול לא היתה בכך שום בעיה. אך זה לא נראה לאדם נכון.
אולי זה היה הגיוני להמשיך בהצלחה, אך אדם הרי לא היה אדם
הגיוני.
וכך, כ-25 דקות לאחר פדיית הרווחים, לפתע קלט אדם שמולו עומדת
הזדמנות אדירה:
בעוד שזרמו אליו כספים מכל העולם, הבין לפתע אדם שחלק משמעותי
מכספי העולם זורם אליו.
כסף שבמידה וייעלם, יוכל לגרום לפיחות רציני.
פיחות כה גדול עד שאדם, למעשה, היה מסוגל להוריד את מחירו של
ארטיק לימון עד לשקל בודד.
וכך ניצב אדם בפני ההחלטה העצומה בחייו - ובעצם בחייו של כל
אדם, רק במסווה שונה - ההיכנעות למוסכמות מול עשיית הבלתי צפוי
והגיוני.
ב-23 לדצמבר, 2005, הודיעה חברת "וודנמרקט" על פשיטת רגל.
ב-23 לדצמבר, 2005, נעלמו מליארדי דולרים מן העולם.
ב-23 לדצמבר, 2005, ראשו של ילד בן 12 מישראל נדפק במכונת
הכביסה המשפחתית על ידי אימו.
ב-23 לדצמבר, 2005, ילד בן 12 חטף זעזוע מוח קשה.
ב-3 לינואר, 2006, התעורר בן 12 מתרדמת והחל להתנהג כמו שמצפים
ממנו.
ב-3 לינואר, 2006, גאון מת.