[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גל ירש
/
הילדה החדשה

זה לא היה מזמן, כיתה ט' אולי, שנכנסה לכיתה ילדה חדשה, ילדה
יפה, שטנית, עם עיניים כחולות. מסביון היא באה. התיישבה בכיסא
הראשון שראתה בפינה, לבד, לא הכירה אף אחד. משום מה, התיישב
לידה הילד הכי יפה בכיתה, ככה היא לפחות חשבה. היא אותו להכיר
ניסתה. אבל הוא לא ממש שיתף פעולה.
קיטלגו אותה ישר: סנובית! ככה כולם אמרו. מה לעשות? איך
מורידים סטיגמה כזו? היא ניסתה וניסתה, באמת עשתה הכל, אבל
פשוט היא לא הצליחה להתחבר עם אף אחד. למה, מי ירצה לדבר עם
סנובית מסביון?
אז כשהיא הגיעה לתחתית, שמשם יותר נמוך לרדת היא לא היתה
יכולה, יותר בודדה מהכיסא שבחדרה, היא החליטה שמשהו היא חייבת
לעשות עם עצמה. שיפסקו לחשוב עליה שהיא סנובית ומגעילה, וכך
היה. היא ניגשה לאותו אחד שישב לידה, שדרך אגב, היא אותו אהבה.
ניסתה לדבר איתו במשך שיעור היסטוריה, לצחוק על המורה, אבל
הוא, אף מילה. בקושי הסתכל עליה. אך היא לא ויתרה, והלכה
ודיברה עם ילדה אחרת, שהייתה קצת יותר נחמדה, ופתאום סנובית
היא כבר לא הייתה. נהיו לה חברות, ואפילו כמה ידידים. היא
שאלה: למה חשבתם שאני סנובית? אז הם אמרו: לא יודעים, נראית
ככה. היא חשבה לעצמה, מה זה "נראית"? מה, ניסיתם להכיר אותי?
לדבר איתי? לדעת מי אני בכלל? אבל לא היה לה כבר כוח להתעסק עם
זה, היא פשוט עזבה את זה. ואת אותו אחד שהיא אהבה, היא כבר
שכחה. ירדה ממנו לגמרי. ואז הוא נזכר, הוא בא אליה, הוא הפעם
דיבר איתה, שאל אותה מה שלומה וניסה לצחוק על המורה להיסטוריה.
היא ענתה, היא הרי לא סנובית, לא אכפת לה לדבר עם אנשים סתם
ככה, גם עם אלה שהיא לא מכירה. ואז הוא אמר: את יודעת, תמיד
מצאת חן בעיניי, את יפה וממש חמודה. פשוט היית סנובית, לא
יכולתי לדבר איתך. את מבינה, זה היה נראה מוזר לכל החברים שלי.
היא הסתכלה עליו בחיוך ואמרה לו: באמת חבל, אתה יודע, גם אני
רציתי אותך, אבל אתה התעלמת. אני ירדתי ממך, אני כבר עם מישהו
אחר עכשיו. אני באמת שמחה שנזכרת, באמת כל הכבוד, אבל זה היה
קצת ב"דיליי". בפעם הבאה אל תשפוט אנשים ע"פ המראה החיצוני, אל
תקטלג אותם ואל תדביק להם סטיגמות סתם ככה, תעמוד על שלך. אם
רצית להכיר אותי, למה לא עשית את זה? מה אכפת לך מה אחרים
חושבים? ובגלל שאין לך דעה משלך ואתה סתם נגרר אחרי כולם,
הפסדת. אולי הפעם זה רק אותי, אולי זה לא ממש חשוב לך, אבל
בעתיד, בדברים יותר חשובים, זה יכול להרוס אותך. ופשוט קמה
והלכה.



מוקדש לכל אלה שהורסים סתם ככה את החיים של אנשים אחרים, כי
הם ישר סטיגמות תוקעים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גם אנשים הם בני
אדם


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/9/04 16:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גל ירש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה