יהודה בן מיכאל / חושים |
מרחף, אבל בסך הכל רוצה אשה
לגזום עלים מפרחים צבעונים
לשזור מילים בין בתים קצרים
אולי את בוכה בפנים חתומות
ושפתייך הקרועות בצריבתן רועדות
ועינייך דומעות ברחש תפילה
אל שמיים כהים הזורעים מחילה
אולי משפחות הן טעות בחלום
אהבה היא סיבה ולא מקום
ובסוף כל שורה כוונה מסתתרת
וידיים שלובות בחופה מפוארת
אולי קהו חושי ואיבדתי תחושה
לא ידעתי לומר אם אהבתי אשה
גזרתי פיסות מלבבות מתים
ביקשתי בדמיוני לתת בהם חיים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|